טיפול באמצעות מחשב יכול להקל משמעותית על הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), כמו בקרב חיילים השבים מאזורי לחימה או אזרחים שהיו מעורבים בתאונות דרכים; כך עולה ממחקר חדש, פרי שיתוף פעולה בין חוקרים בישראל וארה"ב, צה"ל, צבא ארה"ב ומכוני הבריאות הלאומיים (NIH). תוצאות המחקר התפרסמו בסוף השבוע שעבר בכתב העת American Journal of Psychiatry.
עוד בעניין דומה
בראש צוות המחקר המשותף עמד פרופסור יאיר בר חיים, ראש בית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. אתמול (יום ב') הסביר פרופסור בר-חיים את מהות המחקר:
פרופ' יאיר בר-חיים: "התוצאות בשני המחקרים בישראל ובארה"ב היו - ירידה משמעותית בתסמינים והחלמה של חלק ניכר מהמטופלים"
"בהגדרת תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מאוגד אוסף רחב של התנהגויות, כמו: דריכות ועוררות יתר, הימנעות מאיומים וחוויה מחודשת ולא נשלטת של הטראומה. במחקר הצלחנו לזהות גורם ספציפי - לסובלים מ-PTSD יש תנודתיות לא תקינה במערכת ניטור האיומים בסביבה.
"מערכת ניטור האיומים בסביבה היא מערכת קוגניטיבית של קשב כלפי איומים. היא פעילה אצל כל אדם בריא. למשל: כשאנחנו הולכים ברחוב, חלק מהקשב שלנו תמיד מופנה לאיומים אפשריים – פרצופים מאיימים, תנועות חדות, מכוניות שמתקרבות אלינו במהירות. אצל הסובלים מ-PTSD, חלה תנודתיות ב'רדאר' הפנימי הזה. היא הופכת פרועה ולא פרופורציונלית לאיומים הממשיים".
"בעולם המחקר", הוסיף פרופסור בר-חיים, "מקובלת הדעה שהקשב לאיומים מקובעת. הנחתי שמערכת שצריכה להגיב לאיומים בסביבה צריכה דווקא להיות גמישה. הרי כולנו עורכים הערכות מצב כל הזמן. אנחנו צריכים להגיב בזמן אמת לנקישות, לרעשים, צווחות, פרצופים. אין דין ישיבה במשרד כדין נהיגה במכונית או הסתערות בקרב".
יחד עם הדוקטורנט רני אבנד פיתח פרופסור בר-חיים אומדן שעוקב אחר תנודות במערכת הזאת בצורה מקוונת. מדובר בפיתוח מתמטי-חישובי שהוא כלי מדידה יעיל, המאפשר לחזור למספר גדול של מחקרים קודמים ולחשב מהנתונים הקיימים את השפעת מערכת ניטור האיומים על תסמיני PTSD.
בהמשך המחקר פותח אימון ממוחשב. תפקידו הוא לאזן מחדש את המערכת הקוגניטיבית של הסובלים מפוסט-טראומה. PTSD באה לידי ביטוי בכל ספקטרום ההתנהגות האנושית: רגשית, התנהגותית, פיזית. השאלה שהעסיקה את החוקרים הייתה: האם יש מנגנון שעומד בבסיס רבים מהשינויים הללו והאם הוא גורם בסיסי במוח.
כך הוכח, שחוסר היציבות במערכת ניטור האיומים קשורה בעוצמת תסמיני ה- PTSD. "משהצלחנו למדוד את ההטיה הזאת במדויק, חשבנו שאפשר יהיה לנסות ולנרמל את המערכת חזרה, וכך גם להקל את הסימפטומים הכלליים של PTSD", אמר פרופ' בר-חיים.
הניסויים הקליניים נערכו ביחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה של צה"ל ובמקביל באומהה שבמדינת נברסקה, עם וטרנים מצבא ארה"ב שחזרו מהלחימה באפגניסטן והראו תסמיני PTSD. בכל אחד מהניסויים השתתפו כ-40 חיילים שפיתחו PTSD לאחר השתתפותם בלחימה. במחקר שנעשה בידי השותפים האמריקניים, השתמשו החוקרים בפרצופים מאיימים. בצד הישראלי השתמשו במילים מאיימות. התוצאות היו זהות ומפתיעות לטובה.
"החיילים שהושבו מול מחשב נתבקשו לזהות חץ פשוט לימין או לשמאל, ואז ללחוץ על הסמן הימני או השמאלי", הסביר פרופסור בר-חיים. "לכך הוספנו פרצופים מאיימים או מילים מאיימות. המטרה הייתה לנרמל, בהדרגה, תוך מספר אימונים המתבצעים מול מחשב, את דפוסי הקשב לאיומים. התוצאות, בשני המחקרים: ירידה משמעותית בתסמינים והחלמה של חלק ניכר מהמטופלים".
הטיפול המקובל כיום ב-PTSD הוא פסיכולוגי ובו מזהים את מהות הטראומה, מדברים עליה עם הנפגעים ולאחר מכן מתחילים בשורה של צעדים התנהגותיים וקוגניטיביים המערבים חשיפה מבוקרת לזיכרון הטראומטי. זהו הטיפול היעיל ביותר הקיים היום. הוא מגובה בראיות מדעיות משכנעות.
"ובכל זאת, מטופלים רבים עדיין לא מגיבים לטיפול מהסוג הזה. רבים מהטיפולים הללו גם אינם זמינים לכלל המטופלים", אמר פרופ' בר-חיים.
בנברסקה, למשל, סיפר פרופסור בר-חיים, האוכלוסייה מפוזרת בדלילות רבה על שטח גדול. רבים מהווטרנים שם, ובמקומות אחרים בעולם, פשוט מוותרים על הטיפול בגלל הנסיעות הארוכות לקליניקות שבמרכזי הערים. גם בארץ הטיפול לתושבי הפריפריה פחות זמין מאשר במרכז הארץ.
"היתרון הגדול של הטיפול שאנחנו מציעים עתה באמצעות מחשב הוא הזמינות הגבוהה שלו ועלותו הנמוכה. שלו. יש כאן פוטנציאל להענקת טיפול אפקטיבי מרחוק, דרך מטלת אימון ממוחשבת שאיננה דורשת נוכחות של פסיכולוג או פסיכיאטר עם הכשרה של 10 שנים לפחות", אמר פרופ' בר-חיים.
עם זאת, יידרשו ניסויים קליניים נוספים, בקנה מידה גדול מזה שנעשה במחקר, וגם על אזרחים הסובלים מ-PTSD. בימים אלו מתבצע באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, מחקר הנוגע לאזרחים. "אבל בכל זאת מדובר כבר בפריצת דרך שיכולה להיות משמעותית לטיפול ב-PTSD. יש לו חשיבות לפסיכיאטריה ולפסיכולוגיה. במחקר בסיסי נרשמה הצלחה בזיהוי מטרה טיפולית. עתה מנסים לטפל בה ישירות לשם הקלה משמעותית בסימפטומים עם שיעור הצלחה מרשים", אמר פרופ' בר-חיים.
למחקרים שפורסמו בכתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה:
http://ajp.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ajp.2015.14121578
http://ajp.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ajp.2015.14121579
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
