הטיפול הממושך בנוגדי קרישה לאחר אירוע פקקת-תסחיף ורידיים עמוקים (venous thromboembolism) מתבסס היום על תרופות כגון קומדין המצריכות איזון וניטור הדוקים. ל-Apixaban (Eliquis, Pfizer), מעכב גורם קרישה Xa, האפשרות לפשט את הטיפול בבעיה זו בזכות המינון הקבוע שלו. ניסוי, שהתפרסם באתר כתב העת The New England Journal of Medicine, השווה את apixaban לטיפול המקובל.
עוד בעניין דומה
בניסוי הוגרלו באופן כפול-סמיות 5,395 חולי פקקת-תסחיף ורידיים עמוקים לקבלת apixaban 10 מ"ג פעמיים למשך שבוע ואז 5 מ"ג פעמיים ביום במשך 6 חודשים או לקבלת הטיפול הסטנדרטי שכלל enoxaparin (clexane, Sanofi-Aventis) תת עורי ולאחר מכן קומדין.
היארעות התוצאה העיקרית, אירוע VTE חוזר, לא נבדלה באופן מובהק בין הקבוצות: 2.3% ממטופלי apixaban לעומת 2.7% ממטופלי קלקסן וקומדין (סיכון יחסי: 0.84, רווח בר-סמך של 95%: 0.60-1.18). apixaban לא נמצא נחות בהשוואה לטיפול הרגיל גם ביחס למטרות שהוצבו עבורו: גבול עליון של רווח בר-הסמך הנמוך מ-1.80 והבדל של פחות מ-3.5 נקודות האחוז בסיכון לאירוע VTE חוזר (p הסיכון לדימום משמעותי היה נמוך יותר במובהק במטופלי apixaban): 0.6% לעומת 1.8% ממטופלי קלקסן וקומדין (סיכון יחסי: 0.31, רווח בר-סמך של 95%: 0.17-0.55. מובהקות עליונות apixaban: p<0.001).
גם התוצאה המשולבת של דימום משמעותי ודימומים לא-משמעותיים אך רלוונטיים קלינית אירעה בשכיחות נמוכה במובהק בקרב מטופלי apixaban: 4.3% לעומת 9.7% (סיכון יחסי: 0.44, רווח בר-סמך של 95%: 0.36-0.55. מובהקות עליונות apixaban: p<0.001).
פרט לסיכון לדימום, שיעור שאר תופעות הלוואי היה דומה בשתי הקבוצות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
