מגזין

"איזו מוסיקה תרצה לשמוע במהלך הצנתור"?

לדברי פרופ' וורן ברודסקי מאוניברסיטת בן גוריון, "גוברות העדויות להשפעה המיטיבה של מוסיקה על המנתח והמטופל"

ניתוח, ציוד ניתוח (צילום: אילוסטרציה)

מטופל המגיע לצנתור במכון הלב של המרכז הרפואי "מאיר" בכפר-סבא ישמע לעתים קרובות, מיד כאשר יתפוס את מקומו על מיטת הצנתורים, את השאלה הבאה: "איזה מוסיקה אתה רוצה לשמוע בדקות הקרובות?" את השאלה יציג לרוב מנהל יחידת הצנתורים ב"מאיר", ד"ר עזרי רוזנבאום, מומחה בקרדיולוגיה פולשנית.

"לי אין ספק כי מוסיקה נעימה במהלך הצנתור טובה גם לעבודת הרופא וגם למטופל", הוא מספר ל"דוקטורס אונלי". "אני עצמי דווקא יותר מרוכז כאשר מתנגנת לה מוסיקה קלאסית, או שירים ישנים שאני אוהב, ברמקולי חדר הצנתור שלי", הוא חושף.

ד"ר עזרי רוזנבאום (צילום: רמי זרנגר)

ד"ר עזרי רוזנבאום (צילום: רמי זרנגר)

אם מטופל יבקש לשמוע דווקא מוסיקה ים-תיכונית, או רוק, ולאו דווקא מוסיקה קלאסית רגועה, האם תיענה לבקשתו?

"עד היום לא נתקלתי בפציינט שיבקש מוסיקת רוק דווקא בצנתור שהוא עומד לעבור".

האם אינך חושש שסגנון המוסיקה שיבחרו המטופלים יפריע לך?

"לא, אינני חושש ממצב כזה. בעת הצנתור יש לי שליטה מלאה על לחץ הדם והדופק של המטופל ואני יכול להגיב מיידית על כל מצב. לי אין ספק כי מוסיקה טובה בסביבת העבודה של הרופא טובה לנו, ובוודאי טובה למטופל. אצלנו במכון מטופלת אוכלוסייה מאד מגוונת: יש לנו יוצאי רוסיה, ערבים, צעירים, מבוגרים. קשה להתאים סגנון מוסיקה מסוים לכלל האנשים.

"כאשר אני מצנתר ב'מדיקל סנטר' יש לי שם אפשרות להתחבר לכל סגנון ולמלא כל רצון – דרך YouTube. בחדר הצנתורים שלי ב'מאיר' (שדורג במקום הראשון בדירוג הארצי של מהירות ביצוע צנתורים לחולים נזקקים בדו"ח משרד הבריאות, מערכת ד.א.) אני משמיע את המוסיקה מתוך אוסף הדיסקים הגדול שיש לנו שם".

החשיבות הגוברת של מוסיקה בריפוי

לא כל הרופאים בישראל סבורים כי למוסיקה המושמעת בסביבת העבודה שלהם יש השפעה על תוצאת הפרוצדורה הקלינית שהם מבצעים. חלקם בוחרים לכבות את הרמקולים בבואם לבצע ניתוחים.

"בגרמניה כבר מקובל מאד שבכל פרוצדורה שבה המטופל ער, כמו בצנתורים, הרופא מתייעץ לגבי סגנון המוסיקה העדיף לצרכי המטופל, עם מומחה בתחום ה-'music medicine'", מספר ל"דוקטורס אונלי" פרופסור וורן ברודסקי, מומחה ב"פסיכולוגית מוסיקה" מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע.

ד"ר עזרי רוזנבאום: "לי אין ספק כי מוסיקה נעימה במהלך הצנתור טובה גם לעבודת הרופא וגם למטופל"

לדבריו, "בארה"ב משתרשת הגישה שהשמעת מוסיקה, למשל בעת תהליך הלידה, תורמת באורח חיובי לנשים היולדות, ויש מקומות שבהם מוסיקה מלווה את תרגילי ההרפיה במהלך הלידה. הבעל המלווה את רעייתו בתהליך מגיע עם רשימת קטעי מוסיקה (Playlist), ובהתאם להתקדמות התהליך משנה את סגנון המוסיקה שבת-זוגו שומעת".

פרופ' ברודסקי אומר, כי יש צורך בהשמעת מוסיקה מתאימה בסביבת העבודה של רופא, אם הוא חובב מוסיקה, משום שהיא משרה אווירה מתאימה המשפרת את תוצאת ההליך שהרופא מבצע. לדבריו, "יש גם צורך במוסיקה כי יש לה השפעה חיובית על המטופל".

רופאה מאזינה למוזיקה באוזניות (צילום: אילוסטרציה)

רופאה מאזינה למוזיקה באוזניות (צילום: אילוסטרציה)

פרופ' וורן ברודסקי: "בגרמניה כבר מקובל מאד שבכל פרוצדורה שבה המטופל ער, כמו בצנתורים, הרופא מתייעץ לגבי סגנון המוסיקה"

פרופסור ברודסקי מספר כי השתתף לפני כמה שנים, ביחד עם הקרדיולוג פרופסור יהונתן חסין, לשעבר מנהל מכון הצנתורים ב"פורייה", בפיילוט מאוד מצומצם שבו נבחנה ההנחה שמוסיקה ששומע מטופל בעת הצנתור מפחיתה את הצורך בתרופות ומשככי-כאב, וגם שהליך ההתאוששות של המטופל שחווה מוזיקה בחדר הצנתורים קצר יותר.

"מאחר שבפיילוט השתתפו שלושה מצונתרים בלבד, אין לתוצאות משמעות מבחינת המובהקות הסטטיסטית" אמר פרופ' ברודסקי, "אבל בסך הכל התברר, שההנחה הייתה נכונה וכפיילוט נרשמה בו הצלחה".

בניסוי המצומצם לו היה שותף, השתמשו בשלושה מקורות סאונד: באחד, המטופל שמע מוסיקה באזניות אלחוטיות בהתאם לבקשתו; מערכת נפרדת השמיעה את המוסיקה לפי העדפת המצנתר והיא בקעה מהרמקולים בחדר הצנתורים (המטופל לא שמע אותה); המערכת השלישית הייתה מיקרופון אלחוטי זעיר שבו השתמש הרופא לתת הוראות למטופל שלו: לשאול שאלות שונות הנוגעות להליך המתבצע, למשל לברר תחושת כאב תוך כדי הפרוצדורה, ולעקוב אחר תגובותיו.

"אני סבור בכל זאת כי יש לבחור את המוסיקה הכרוכה בטיפול גם על פי שיקול וצרכים פיזיולוגיים שיתאימו למטופל לשם הפגת חרדות, שיכוך כאב. יש אפשרות שתהיה לה השפעה גם על קיצור משך ההתאוששות", הוסיף פרופסור ברודסקי.

רמז ראשון שהנחות אלו נכונות ניתן למצוא בתוצאות מחקר חדש, מצומצם אף הוא, שנעשה בארה"ב ועליו דיווח בחודש שעבר כתב העת Pediatric Surgery International. במחקר השתתפו 60 ילדים בגילאי 14-9, שהאזינו למוסיקה או שמעו סיפור קצר, האהובים עליהם במיוחד, במשך 30 דקות לאחר ניתוח גדול.

מחקר מצא, כי ילדים שהאזינו למוסיקה או שמעו סיפור אהוב לאחר ניתוח גדול דיווחו שחשו פחות כאבים

המנתחים מסרו, כי הילדים דיווחו שחשו פחות כאבים, בהשוואה למי שלא האזינו למוסיקה או לסיפור. לדבריהם, יידרש מחקר גדול יותר כדי להוכיח כי בדרך זו יוכלו רופאים לרשום פחות תרופות למטופליהם הצעירים – ביחוד כאשר במקרים לא מעטים הם אינם מגיבים טוב לתרופות כמו מטופלים מבוגרים.

מוסיקה ותאונות דרכים

בכל מקרה, למוסיקה יש השפעה רבה על התנהגות בני האדם, ופרופסור ברודסקי הופיע בסוף החודש בכנס מטעם הממשל האמריקני, שעסק בנושאי בטיחות בדרכים. "זה היה כנס מומחים שבו ניתנו 30 הרצאות ולראשונה המארגנים הכירו בכך שיש מקום לתת את הדעת למחקרים שבוחנים השפעת מוסיקה על נהיגה", סיפר.

פרופ' ברודסקי הוא בין הבודדים בעולם שמתמחה בכך. במחקר שעשה בישראל, ביחד צח סלור מהמעבדה למדעי המוסיקה באוניברסיטת בן-גוריון, התברר כי תדירות העבירות והאירועים המסוכנים בקרב נהגים צעירים המאזינים למוסיקה המועדפת עליהם - גבוהה יותר בהשוואה לנסיעות שקטות ללא מוסיקה, או בעת נהיגה למוסיקה בסגנון שקט ורגוע, שפותח במיוחד לצורך המחקר.

בני נוער המאזינים למוסיקה בזמן הנהיגה, נמצא במחקר הזה, מבצעים יותר עבירות בטיחות בכביש ומצויים בסיכון רב יותר למעורבות בתאונות דרכים. ממצאי המחקר הראשון מסוגו הזה פורסמו ב-2013 בכתב העת "Accident Analysis and Prevention".

"תוצאות המחקר הראו", סיפר פרופסור ברודסקי, "ש-98% מהנהגים שהאזינו למוסיקה המועדפת עליהם גרמו לשלושה אירועי בטיחות לפחות באחת הנסיעות. בקרב שליש מהן נדרשה התערבותם של המלווה - למשל מורה נהיגה - באמצעות אזהרה או ציווי לפעולה. ב-20% מהנסיעות התחייבה התערבות מסייעת בניווט או תמרון של בלימה על מנת למנוע תאונה".

האירועים היו: נהיגה במהירות מופרזת, אי שמירת מרחק, סטייה לשולי הכביש, קרבה מסוכנת לכלי רכב חולפים ונהיגה ביד אחת.

כאשר הנהיגה בוצעה ללא השמעת מוסיקה, חלה ירידה משמעותית בתדירות הטעויות והאירועים. יחד עם זאת, במהלך נהיגה בליווי מוסיקה מיוחדת שנוצרה על ידי המלחין מיכה קיזנר עבור הניסוי - התנהגות הנהיגה המסוכנת ומספר הטעויות והאירועים ירדו בשיעור של 20%.

"מרבית הנהגים בעולם אוהבים להאזין למוסיקה ברכב במהלך הנסיעה. אבל הם כלל אינם מודעים לכך שהם מושפעים משיר מסוים או ממוסיקה מסוימת, ועוברים למעשה ממרחב הדורש תשומת לב וכושר נהיגה, אל מרחב אישי ורגשי של האזנה אקטיבית למוסיקה".

בעקבות המחקר, קיבל פרופסור ברודסקי פנייה מהוצאת הספרים לנושאים מדעיים "אשגייט" לכתוב ספר מיוחד בנושא הזה. הוא ראה אור בימים אלו בארה"ב (http://www.ashgate.com/isbn/9781472411464).

"המכונית היא המקום היחיד בעולם שבו אתה עלול למות רק בגלל שהאזנת לסוג הלא נכון של מוסיקה", טוען פרופסור ברודסקי. "לבחירת סגנון  המוסיקה יכולה להיות השפעה מהותית על הנהיגה, ובנסיבות מסוימות  עלולה להוביל לתוצאות רציניות ואף קטלניות".

נושאים קשורים:  מגזין,  מוסיקה,  ניתוחים,  צנתור,  פרופ' יהונתן חסין,  ד"ר עזרי רוזנבאום,  פרופ' וורן ברודסקי,  המרכז הרפואי "מאיר"
תגובות
11.07.2015, 17:38

אני גיליתי על עצמי שמוסיקה עוזרת לי להסיח את דעתי ומחשבתי בזמן טיפול אצל שיננית, אבל לצערי לרוב אין מענה כזה לבקשתי.
וכן בעבודה שמתי לב שישנם סוגי מוסיקה שמפריעים לקשב, וישנם אחרים שכן נעימים במהלך עבודה שדורשת ריכוז (אפשר למצוא ביוטיוב).
אם הייתה לי הסמכות, הייתי יוזמת הפעלת מוסיקה קלאסית (נעימה, רגועה ושקטה ורב תרבותית, כמובן) בקופות חולים, במרפאות ובתי חולים. זה יכול לשנות את כל האווירה.