כאב

אופטימיות החולה מפחיתה כאב לאחר ניתוח

מחקר שפורסם ב-British Journal of Anaesthesia מצא, שהתמודדות החולה וציפיותיו מהניתוח מהווים גורם מנבא עצמאי להתפתחות כאב בתר-ניתוחי כרוני

חדר ניתוח, כלי ניתוח (צילום: אילוסטרציה)

מחקר חדש שפורסם ב-British Journal of Anaesthesia בחן את הקשר בין ציפיות החולים בנוגע להחלמה לבין התפתחות כאב בתר-ניתוחי כרוני (CPSP) לאחר תיקון שבר טראומתי של הטיביה.

במחקר ה-SPRINT השתתפו 359 חולים שהשלימו את שאלון ה-SPOCי (Somatic Preoccupation and Coping), שישה שבועות לאחר תיקון ניתוחי של שבר טראומתי בטיביה.

השאלון בחן את התלונות הסומטיות של החולים, מנגנוני ההתמודדות שלהם ורמת האופטימיות בנוגע להחלמה. על ידי שימוש במודלים מתוקננים, החוקרים בחנו את הקשר בין ציון ה-SPOC של החולה לאחר הניתוח לבין PSP קל וחמור, וכן הקשר בין SPOC לכאב בינוני וחמור המפריע לפעילות יומיומית שנה לאחר ניתוח.

הנתונים של 267 חולים עם שבר בטיביה היו זמינים לניתוח סטטיסטי ומתוכם 147 (55.1%) דיווחו על CPSP לאחר שנה. היארעות ה-CPSP היתה 37.6% בקרב החולים עם ציון SPOC נמוך (קטן מ-40), 54.1% בחולים עם ציון בינוני (41-80) ו-81.7% בקרב החולים עם הציונים הגבוהים (מעל 80).

הוספת ציוני SPOC למודל רגרסיה מתוקנן שחוזה CPSP שיפרה את הc-statistic מ-0.61 (95% CIי0.55-0.68) ל-0.7 (95% CIי0.64-0.76) ומצאה שהסיכון הגבוה ביותר ל-CPSP היה קשור עם ציוני SPOC גבוהים (ORי6.56, 95% CIי2.90-14.81). בדומה לכך, מודל רגרסיה מתוקנן לחיזוי כאב המפריע עם פעילות יומיומית שנה אחרי הניתוח (c-statisticי 0.77, 95% CIי 0.71-0.83) מצא שהסיכון הגבוה ביותר להמצאות הכאב היה בחולים עם ציון SPOC גבוה (ORי10.10, 95% CIי4.26-23.96).

מסקנת החוקרים היא, שמנגנוני ההתמודדות של החולה וציפיותיו מהניתוח כפי שנמדדו על ידי שאלון ה-SPOC מהווים גורם מנבא עצמאי ל-CPSP ולכאב המגביל פעילות יומיומית שנה לאחר תיקון שבר טראומתי של הטיביה. יש לבדוק במחקרים עתידיים אם ניתן להשפיע על מנגנונים וציפיות אלו כדי לשפר את פרוגנוזת החולים.

מקור:
Khan, J.S. et al. (2016) Br. J. Anaesth. 117(3), 365.

נושאים קשורים:  כאב,  תיקון שברים,  ניתוח טיביה,  התמודדות החולה,  מחקרים
תגובות