כריתת סחוס חלקית ארטוסקופית בהשוואה לניתוח אינבו לקרע סחוס ניווני - מהו הטיפול המועדף?

מטרת מחקר זה היא להעריך האם כריתת מניסקוס חלקית ארטוסקופית (Arthroscopic Partial Meniscectomy –APM) עדיפה על ניתוח אינבו בטיפול בחולים עם קרע ניווני של המניסקוס המדיאלי.

במחקר רב מרכזי, אקראי, סמוי למשתתפים וסמוי למעריכים, מבוקר אינבו זה השתתפו 146 מבוגרים בגילאי 35-65 שנים עם תסמיני ברכיים שמתאימים לקרע ניווני של המניסקוס המדיאלי. המשתתפים ללא אוסטאוארטיטיס חולקו באופן אקראי ל-APM או לניתוח אינבו. התוצא העיקרי שנבדק היה השינוי ממצב הבסיס לפי סולם WOMET ו-Lysholm ודיווח כאב ברכיים לאחר מאמץ 24 חודשים מהניתוח.

תוצאים משניים כללו את תדירות הסרת הסמיות מהקצאת המשתתפים, רושם השינוי, חזרה לפעילות נורמלית ושכיחות של תופעות שליליות משמעותיות כמו גם תסמינים סחוסיים בבדיקה קלינית. שני ניתוחי משנה נוספים נעשו והעריכו את התוצאות בין קבוצות עם סימפטומים מכניים ועם קרעים בלתי-יציבים.

בניתוח Intention-to-teat לא נצפה שינוי משמעותי לאחר 24 חודשים בסולם WOMET: קבוצת APM השיגה ציון של 27.3 בהשוואה ל-31.6 בקבוצת הבקרה (הבדל של  4.3-, רווח בר-סמך 95%, 11.3- עד 2.6); תוצאת Lysholm הייתה 23.1 ו-26.3 בין קבוצת APM וקבוצת הבקרה (-3.2, 8.9- עד 2.4) או כאב ברך לאחר מאמץ, 3.5 ו-3.9 בהתאמה (;-0.4 1.3- ו-0.5). לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין 2 הקבוצות באף אחת מהתוצאות המשניות או בין קבוצות המשנה שהושוו.

במעקב לאורך שנתיים אחר חולים ללא אוסטאוארטיטיס בברך אך עם סימנים ניווניים בסחוס המניסקוס האמצעי ניתוח APM לא השיג תוצאות טובות יותר לעומת ניתוח אינבו. לא אותרו ראיות על מנת לתמוך ברעיון שחולים עם סימפטומים מכניים או מאפיינים סחוסיים מסוימים יוכלו להפיק תועלת רבה יותר מ-APM.

מקור: 

Sihvonen R. et al. (2018) Annals of Rheumatic Diseases. 77(2)