יותר מ-75,000 ניתוח החלפת מפרק ירך בוצעו באנגליה ובווילס בשנת 2014 ומספר זה צפוי לעלות. במחקר זה הוערכו וכומתו סיבוכי הניתוח על מנת לזהות קבוצות בסיכון מתוך מטרה ליידע את המטופלים באופן טוב יותר בנוגע לסיבוכים.

ניתוח הנתונים הראשוני במחקר זה העריך את התמותה בחולים 90 יום מהניתוח באמצעות מידע שנאסף בבתי החולים משנת 2005 לשנת 2014. הניתוח השניוני חקר את שיעורי דלקת דרכי הנשימה התחתונות, כשל כלייתי, אוטם בשריר הלב, תסחיף ריאתי, DVT, CVA וזיהום ב-Clostridium difficile. החוקרים עשו שימוש ברגרסיה היררכיאלית לוגיסטית על מנת להעריך את ממוצעי האוכלוסיות מתוקננים לאורך זמן.

סך הכל דווחו 540,623 ניתוחים מינואר 2005 עד יולי 2015. התמותה 90 יום מהניתוח ירדה באופן עקבי מ-0.60% ב-2005 ל-0.15% בשנת 2004. סיבוכים בתר ניתוחיים (למעט זיהום בדרכי נשימה תחתונות וכשל כלייתי) הופחתו באופן עקבי שנה לאחר שנה, למרות עלייה עקבית בתוצאה הממוצעת של- Charlson comorbidity Index score.  שיעור התחלואה תוך 30 יום בזיהום בדרכי הנשימה התחתונות וכשל כלייתי עלה מ-0.54% ל-0.84% ומ-0.21% עד 1.09%, בהתאמה.

החוקרים מצאו שהסיכון לתמותה היה מוגבר באופן משמעותי יותר עבור מי שפיתחו זיהום בדרכי הנשימה התחתונות (יחס סיכויים 42.3) או כשל כלייתי (יחס סיכויים 36.5) לעומת מי שפיתחו תסחיף ריאתי (יחס סיכויים 10.9) או DVT (יחס סיכויים 2.6).

החוקרים מצאו שלמרות עלייה בתחלואה הנלווית על פי ציון Charlson היה שיפור באינדיקטורים לאיכות הטיפול מ-2005 עד 2014, למעט אלו הנוגעים לזיהום בדרכי הנשימה התחתונות וכשל כלייתי. על פי החוקרים, טיפול בתר ניתוחי צריך להתמקד בהפחתת הסיכון למחלות אלה, שקושרו באופן חזק לתמותה. כמו כן, סיבוכים אלה נטו להתרחש בקבוצות שניתן לזהות מראש, כך שניתן להתאים את הטיפול הנהוג עבור חולים אלה.

מקור:

Partridge, T. et al. (2018) The Journal of Bone & Joint Surgery. 100 (5).