מטרת מחקר זה היא להעריך האם הבחירה בטכניקת דגימה סינוביאלית (ארטרוסקופיה, ביופסיית 'מחט עיוורת', ביופסיית portal and forceps  מכוונת אולטרה סאונד או ביופסיית מחט מכוונת אולטרה סאונד) מתורגמת להבדל משמעותי באיכות ובכמות הרקמה הסינוביאלית הנדגמת. כמו כן, מבקשים החוקרים לגבש המלצה לשיטת הדגימה הרצויה עבור מחקרים קליניים.

במסגרת מחקר זה הוערכו 159 פרוצדורות מ-5 מרכזיים ראומוטולוגיים אקדמאיים. נבדקו דגימות סינוביאליות שנצבעו ב-H&E ושוקעו בפרפין מחולים עם ארטיריטיס דלקתי במטרה להעריך את פרופורציית השיירים הסינוביאליים שהוערכו, סך השטח של הרקמה הסינוביאלית שהוערכה ואת ציון הסינוביטיס לכל פרוצדורה. כמו כן, הוערכה כמות ה-RNA במיקרוגרמים ואיכותו באמצעות RNA integrity number לכל פרוצדורה.

במסגרת מחקר זה, 84 מתוך 159 הדגימות בוצעו על מפרקים גדולים (25 ארטרוסקופיות, 35 ביופסיות portal and forceps מכוונות אולטרה סאונד, 11 ביופסיות מחט מכוונות אולטרה סאונד ו-13 ביופסיות 'מחט עיוורת') ו-31 מתוך 159 הביופסיות בוצעו על מפרקים קטנים (11 ביופסיות portal and forceps מכוונות אולטרה סאונד, 20 ביופסיות מחט מכוונות אולטרה סאונד ו-10 ביופסיות 'מחט עיוורת'). כמו כן, בוצעו 34 ביופסיות עוקבות.

בהשוואה לכל הטכניקות שהוערכו, ביופסיות 'מחט עיוורת' שנלקחה ממפרקים גדולים ובמיוחד ממפרקים קטנים סיפקו פחות רקמה סינוביאלית בת הערכה. לא נמצא הבדל משמעותי בפרופורציית הרקמה שהוערכה או שטחה בין ביופסיית מחט מכוונת אולטרה סאונד וארטרוסקופיה במפרקים גדולים. בין הבדיקות העוקבות שבוצעו (ביופסיית מחט מכוונת אולטרה סאונד במפרקים קטנים וארטרוסקופיה, ביופסיית portal and forceps מכוונת אולטרה סאונד וביופסיית 'מחט עיוורת' במפרקים גדולים) לא נמצא הבדל משמעותי בכמות הרקמה שהוערכה או השטח שהודגם. כל השיטות הפיקו RNA בכמות ובאיכות מספקת לביצוע אנליזת טרנסקיפטומי.

על בסיס ממצאים אלה מסיקים החוקרים שיש צורך לשלב דגימות מוכוונות אולטרה סאונד, כמו גם ביופסיות ארטרוסקופיות, עבור מחקרים קליניים בהם יש צורך בדגימות עוקבות ממפרקים גדולים וקטנים לצורך ניתוח היסטולוגי ומולקולרי. ביופסיות 'מחט עיוורת' יכולות להיות אפשריות במצבים בהם אין צורך בהערכה של רקמה סינוביאלית עבור ניתוח נוסף.

מקור: 

Humbay, F. et al. (2018). Arthritis & Rheumatology. Online first