זמני ההמתנה לרופאים מומחים במרפאות ארבע קופות החולים התארכו בעשור האחרון ולכמה מהרופאים ממתינים המטופלים פי שניים ופי שלושה יותר זמן מאשר קודם לכן.

נתונים מפורטים בנושא הזה נאספו במשרד הבריאות ועל כך מדווח הבוקר (ג') "ידיעות אחרונות".

על פי הדיווח מציגים הנתונים זמני המתנה חציוניים - כלומר זמני המתנה שנדרשו להם לפחות ממחצית המטופלים שהופנו לרופאים המומחים בקהילה, וכן זמני ההמתנה של רבע מהפונים.

ואלה הנתונים כפי שפורסמו בעיתון:

זמן ההמתנה החציוני לנוירולוג היה ב-2010 עשרה ימים, ואילו ב-2018 זמן ההמתנה החציוני הוא 32 יום. רבע מהאנשים ממתינים לתור לפחות 59 יום.

באנדוקרינולוגיה: ב-2010 זמן ההמתנה החציוני היה 31 ימים, ב-2018 הוא 90 יום. עבור רבע מהפונים – 135 יום.

בקרדיולוגיה: ב-2010 ההמתנה היתה 11 יום' ב-2018 היא 15 יום, ועבור רבע מן הממתינים לפחות 39 יום.

בנפרולוגיה: ב-2010 – 27 ימים, ב-2018 – 89 יום, עבור רבע מהאנשים: 122 יום.

בהמטולוגיה (המקצוע היחידי שבו התקצר זמן ההמתנה): ב-2010 – 31 יום, ב-2018 – 29 יום, עבור רבע מן הממתינים – 51 יום.

בגינקולוגיה: ב-2010 – 6 ימים, ב-2018 – 9 ימים, עבור רבע מהאנשים – 26 יום.

לרופא עיניים: ב-2010 – 5 ימים, ב-2018 – 11 יום, ועבור רבע מהפונים 29 יום.

אף אוזן גרון: ב-2010 – 4 ימים, ב-2018 – 7 ימים, עבור רבע מהפונים – 17 יום.

באורתופדיה: ב-2010 – 6 ימים, ב-2018 – 20 יום, עבור רבע מהאנשים - 32 יום.

בגסטרואנטרולוגיה: ב-2010 – 23 יום, ב-2018 – 87 יום, עבור רבע מן הממתינים 119 יום.

עור ומין: ב-2010 – 5 ימים, ב-2018 – 11 יום, עבור רבע מן הממתינים - 28 יום.

העיתון מציין כי בהתבסס על דו"חות קודמים, זמני ההמתנה לרופאים במרכז הארץ קצרים יותר לעומת אלה שבפריפריה.

משרד הבריאות מסביר את התארכות זמני ההמתנה בסיבה תקציבית: היחס בין התקציב לגודל האוכלוסיה ולשינויים בהרכבה. תקציב המשרד לא גדל באופן יחסי לגידול הטבעי באוכלוסיה וגם נוכח חלקם היחסי הגבוה, שגדל, של הקשישים – מטופלים הזקוקים לטיפולים רבים יותר.

"השמיכה התקציבית התקצרה", מצוטט בדיווח גורם במשרד הבריאות, "וזו הסיבה לכך שהשירות שמקבלים מטופלים נפגע, גם כאשר איכות הרפואה בארץ היא מהטובות בקרב המדינות המפותחות".

העיתון מסר כי עתה מתכנן משרד הבריאות להקים צוות שיגבש פתרון לבעיה ו"יש כוונה לתכנית לאומית  לקיצור תורים". סגן שר הבריאות יעקב ליצמן צוטט בדיווח: "הנתונים מצביעים על אחוזי שחיקה גבוהים במערכת הבריאות הציבורית ולא נשלים עם המצב הזה".