הפופולריות של ארתרוסקופיה של הירך הולכת ועולה ולכן יש צורך במידע נוסף בנוגע לאינדיקציות לתהליך זה ובנוגע לגורמים המנבאים את התוצאים הקליניים.

במחקר זה החוקרים רצו להעריך את התוצאים הקליניים של ארתרוסקופיה של הירך במחקר פרוספקטיבי ולנתח סטטיסטית את נתוני העוקבה כדי לזהות גורמים העשויים לנבא את השיפור.

לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר מבוקר עם רמת ראיות מדרגה 3.

הנתונים נאספו באופן פרוספקטיבי בנוגע לכל המטופלים שעברו ארתרוסקופיה של הירך בין פברואר 2008 ויוני 2012. החוקרים כללו במחקר את כל המטופלים שעברו ארתרוסקופיה של הירך והסכימו להשתתף וכן השלימו 4 מרכיבים של דיווח עצמי (patient reported outcome, PRO) במעקב של לפחות שנתיים: ציון ה-Harris hip המתואם (mHHS), ציון non-arthritic hip,יNASH, ציון hip outcome score-activity of daily livingי(HOS-ADL), וציון Hip Outcome Score–Sport-Specific Subscale. ה-NASH נבחר כתוצאה העיקרית. כל המטופלים עם מצב קודם הקשור לירך הוצאו מן המחקר. החוקרים ניתחו סטטיסטית 34 משתנים הקודמים לתהליך והקשורים לתהליך עצמו תוך שימוש בניתוח סטטיסטי רב-גורמי בהשוואה ל-NASH.

מחקר עוקבה זה כלל 1,038 מטופלים עם זמן מעקב ממוצע של 30.1 חודשים (טווח 24-61.2 חודשים). הגיל הממוצע היה 36.4 (טווח 13.2-76.4 שנים). כל מדדי ה-PRO לאחר התהליך הראו שיפור מובהק (P<0.001) לאחר שנתיים בהשוואה למדדים לפני התהליך. ניתוח דו-משתני זיהה 15 משתנים (7 קטגוריאליים ו-8 רציפים) והניתוח הרב-גורמי זיהה 10 משתנים אשר הינם בעלי יכולת ניבוי ל-NASH שנתיים לאחר התהליך. NASH, HOS-ADL, mHHS טרום הניתוח, גיל, משך הסימפטומים, BMI, וארתרוסקופיה חוזרת זוהו כגורמים מנבאים הן בניתוח דו-גורמי והן בניתוח רב-גורמי. הערך הניבוי של NAHS טרום הניתוח הודגש  עבור מטופלים עם BMI גבוה.

לסיכום, מחקר זה מדווח על תוצאים קליניים מועדפים בעוקבה הגדולה ביותר של מטופלים לאחר ארתרוסקופיה של הירך עם מינימום של שנתיים מעקב בספרות עד כה. הגורמים שזוהו כגורמים מנבאים הן בניתוח דו-גורמי והן בניתוח רב-גורמי כוללים NAHS, HOS-ADL ו-MHHS טרום הניתוח, גיל, משך הסימפטומים, BMI וחזרה על הארתרוסקופיה. גורמים מנבאים אלו עשויים להיות שימושיים מבחינה קלינית לקביעת הפרוגנוזה והאינדיקציות לניתוח עבור ארתרוסקופיה של הירך.

מקור: 

Domb, B.G. et al. (2018) The American Journal Of Sports Medicine. 46(6)