דו"ח ועדת בדיקה במשרד הבריאות שעסק בשני מקרי מוות שהתרחשו בבתי החולים הפרטיים אסותא באר שבע שבבעלות "מכבי" ובבית החולים הכירורגי אסותא אשדוד, גם הוא פרטי, הפועל במבנה אחר מ"אסותא אשדוד", קורא למשרד הבריאות לבדוק את מוכנות כל בתי החולים הפרטיים בישראל לטיפול בסיבוכים, כך דיווח אתמול (א') כתב "ישראל היום", רן רזניק.

בדיווח נמסר כי בעקבות ממצאי החקירה, תובעים בכירים במערכת הבריאות לעשות שינוי דחוף בפעילות בתי החולים הפרטיים והמרפאות הכירורגיות הפרטיות כך שגם בהם יימצא מערך קבוע של רופאים שיוכלו לטפל בסיבוכים מסכני חיים – מה שאין בהם כיום.

בדיווח מתוארים שני מקרי מוות. האחד, של בת 36 שעברה ניתוח להסרת כיס מרה בבית החולים הכירורגי הפרטי בבאר שבע. המנתח הראשי, נאמר בדיווח, היה כירורג קופת החולים מכבי העובד גם במחלקה הכירורגית ב"סורוקה". על פי דו"ח החקירה, הניתוח בוצע תחילה בשיטה הלפרוסקופית הסגורה אך חלה טעות ונחתך כלי דם המוביל דם לכבד. נוצר דימום קשה, הסיבוך הקשה לא טופל בזמן וכיאות וכחודשיים לאחר מכן, המנותחת נפטרה.

בדו"ח החקירה נאמר בין השאר, כך על פי הדיווח בעיתון: "חיי החולה תלויים כמעט אך ורק ביכולותיו של המנתח ובאמצעים שבית החולים מעמיד לרשותו. ביצוע ניתוחים בבתי חולים פרטיים דורש התמקצעות, ניסיון ושיקול דעת כדי לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן אמת כשלמנתח אין גיבוי מקצועי מיידי. אילו הסיבוך הזה התרחש בבית חולים ציבורי שהוא 'ברמה גבוהה יותר ועם גיבוי', היה ניתן לעצור את הדימום ולקבל עזרה ממומחים רפואיים וייתכן שניתן היה לשנות את מהלך הדברים".

ועדת הבדיקה, נמסר עוד בדיווח, המליצה למשרד הבריאות לבחון את הפסקת ההרשאה של המנתח לבצע ניתוחים לפרוסקופיים של כיס המרה בבתי חולים פרטיים. ממשרד הבריאות נמסר שב"אסותא" אכן עשו זאת.

עו"ד המייצג את המנתח מסר בתגובה: "מיד עם הופעת הסיבוך נקט מרשי את כל האמצעים הדרושים, ובכלל זה מעבר לניתוח פתוח, מתן מנות דם ועצירת הדימום. גם על פי קביעת ועדת הבדיקה, בעקבות פעולות אלו, המטופלת פונתה להמשך טיפול במצב יציב ועם לחצי דם שמורים".

במקרה השני שנבדק בוועדה, אישה בת 65 נותחה באשדוד בכף היד ונפטרה לאחר שלושה ימים עקב זיהום נדיר וחריג בחומרתו. בדיווח נמסר כי הוועדה מצאה כשלים בתפקוד המנתח. משרד הבריאות קבע שמדובר ב"ליקוי מאורות" והגיש קובלנה משמעתית נגד הרופא.

ועדת הבדיקה מתחה ביקורת על טיפול בסיבוכים מצד רופאים העובדים רק במסגרת הרפואה הפרטית. על פי דו"ח הוועדה, "סיבוך קשה כמו במקרה זה היה מחוץ להבנתו של המנתח והבעיה נובעת מהיעדר גיבוי לרופא. למערכת הפרטית לא קיים פתרון של חדר מיון זמין לכל פונה כפי שקיים במערכת הציבורית. רופא שעובד רק במערכת הפרטית יתקשה להפנות חולים לחדר המיון בבית החולים הציבורי".

הוועדה המליצה שכל מערכת בתי החולים הפרטיים תחייב את הרופאים לקבל עזרה דחופה במקרים של סיבוכים החורגים מתחום התמחותם.

עו"ד המייצגת את הרופא המנתח, מסרה בתגובתה לעיתון: "מדובר היה במקרה נדיר ביותר של חיידק טורף. רופאים בכירים ומצטיינים יכולים לעבור מסכת חיים מקצועית שלמה ולא להיתקל באף מקרה כזה, על אחת כמה וכמה בכירורגיית כף יד".

בדיווח גם נמסרה תגובת רשת אסותא: "הניסיון לצייר את בתי החולים הפרטיים כפחות בטיחותיים מהציבוריים איננו עולה בקנה אחד עם המציאות. מספר המקרים של כשל בטיחותי בבתי החולים הפרטיים, ובוודאי ב'אסותא' קטנים יותר משיעורם בבתי חולים ציבוריים. ב'אסותא' עובדים רק רופאים מומחים, רובם בכירים ומנהלי מחלקות בבתי החולים הציבוריים. יותר ממיליון נותחו ב'אסותא' בעשור האחרון. שיעור הסיבוכים הנמוך משקף את הטיפול המקצועי ואת האמון שהציבור רוחש לאיכות הטיפול והשירות ברשת".

על המקרה הראשון נמסרה התגובה הבאה: "הוועדה קבעה שההתנהלות היתה תקינה. גם אם המטופלת היתה מנותחת בבית חולים ציבורי שאין בו מומחה לכבד, היה נדרש להעבירה לבית חולים שיש בו מנתח כבד, ולכן לא ניתן להסיק שהתוצאה היתה שונה. ועדת הבדיקה לא המליצה להפסיק את עבודת הרופא המנתח - ההחלטה היתה מיוזמתנו".

על המקרה השני נמסר בתגובה: "אנו מצרים על מותה של המנותחת כתוצאה ממחלה זיהומית שקשה מאוד לאבחון בשלביה המוקדמים. לאחר בדיקה מקיפה מצאה הוועדה שלא נמצא דופי בפעילות 'אסותא אשדוד', ולא היו לה שום טענות נגד בית החולים".