שינה היא פעילות רב מימדית ומאפייניה כוללים אורך, תזמון, רציפות, קביעות, קצביות, איכות וישנוניות/דריכות. מאפייני שינה אישיים אלו ידועים כחוזים של השלכות בריאותיות. עם זאת, רוב המחקרים מתייחסים למאפייני השינה בצורה מבודדת, מה שיוצר הבנה שאינה מושלמת בנוגע למאפיינים החשובים ביותר לניבוי תוצאות בריאותיות.
עוד בעניין דומה
במחקר זה השתמשו החוקרים ב-3 גישות רבות משתנים כדי לקבוע בצורה איתנה אילו מאפיינים מגבירים את הסיכוי לתמותה כחלק ממחקר השברים האוסטאופרוטיים בגברים (Osteoporotic Fractures in Men Study).
המחקר כלל 2,887 גברים (חציון 76.3 שנים) שביצעו הערכה רלוונטית ועברו מעקב של 11 שנים. בדיקת אקטיגרפיה או אמצעי דיווח עצמי אחד נבחרו לייצג כל אחד ממאפייני השינה. החוקרים עשו שימוש במודלי Cox, עצי הישרדות ויערות הישרדות אקראיים כדי לקבוע אילו ממאפייני השינה מגבירים את הסיכון לתמותה.
החוקרים מצאו כי קצביות (סטטיסטיקת Pesudo-F על בסיס אקטיגרפיה) ורציפות (דקות ערות באקטיגרפיה לאחר תחילת שינה) היו המאפיינים האיתנים ביותר בכל המודלים. במודל Cox רב משתנים, קצביות פחותה (יחס סיכונים [רווח בר-סמך 95%]= 1.12 [1.04,1.22]) ורציפות פחותה (1.16 [1.08,1.24]) היו מנבאי השינה החזקים ביותר. ביער ההישרדות האקראי קצביות ורציפות היו המאפיינים העצמאיים החשובים ביותר (דורגו שישי ושמיני בחשיבותם מתוך 43 מנבאים אפשריים שקשורים ולא קשורים לשינה); זאת ועוד, החשיבות הניבויית של כל המידע שנוגע לשינה הייתה החשובה ביותר למעט גיל, קוגניציה ומחלה קרדיו-וסקולרית.
החוקרים מסיקים שמחקר שינה רב מימדי זה יכול להזניק מחקר עתידי בנוגע לשינה ולבריאות ולעודד התערבויות ממוקדות לפרופילי שינה מסוימים כמו גם לשפר את סקר השינה בנוגע לתוצאות בלתי רצויות.
מקור: