אם ממשלת ישראל תתעלם מנורות האזהרה ותסתפק בשיטת "טייס אוטומטי" בהעלאת תקצוב מערכת הבריאות, בתוך עשור בלבד צפויה המדינה להגיע למצב של שתי מערכות בריאות: מערכת פרטית יקרה המיועדת לבעלי ממון ומערכת ציבורית בלתי יעילה ולא זמינה לכל השאר – כך עולה מנתוני משרד הבריאות. במשרד בוצעו חישובים לגבי שלושה תרחישים אפשריים לצפוי ב-2027: הידרדרות משמעותית במצב המערכת, שימור המצב הקיים ומה דרוש לצורך שיפור הנדרש. כך מדווח הבוקר (ד') "דה מרקר".
עוד בעניין דומה
בתחשיב הובאו בחשבון אורכי התורים לטיפול רפואי, הוצאות קבועות, שכר ומשתנים ידועים אחרים נוכח העלייה הצפויה בשיעור הזקנים באוכלוסיה, הגידול הטבעי ותכנון כוח האדם הנוכחי של מקצועות הבריאות.
בדיווח נמסר כי אם לא יהיה שינוי בסדר העדיפויות וההשקעה הציבורית בבריאות וזו תישאר בדיוק כפי שהיא, מצב מערכת הבריאות ב-2027 יהיה עגום: ההוצאה הלאומית לבריאות תעלה מ-7.4% כיום ל-8.5% בעוד עשור. התוצאה: אזרחי ישראל יקבלו שירותי בריאות ברמה נמוכה משמעותית ביחס להיום; שיעור ההוצאה הפרטית יזנק מ-38% כיום ל-42% ב-2027. בתוך עשור תגדל ההוצאה של כל משפחה בישראל על בריאות ב-1,700 שקל נוספים בשנה.
עוד מדווח כי במצב הזה, אורך התור הממוצע לרפואה מקצועית יהיה 30 יום – פי שניים מהיום. כבר כיום מתארך התור לקבלת שירותי בריאות ביום אחד בכל שנה, והמצב יימשך ואף יחמיר. בעוד עשר שנים לפחות מחצית מהציבור ייאלצו להמתין למעלה מחודש לרופא מקצועי, לבדיקות ולטיפולים.
על פי תרחיש זה המוגדר, כך נמסר, כ"תסריט האימה של משרד הבריאות", מי שלא יהיה לו כסף נוסף כדי לפנות לשירות רפואי פרטי יישאר בלי שירותי בריאות אלמנטריים. תרחיש זה ימחיש את שקיעת מערכת הבריאות הציבורית השוויונית בישראל.
על פי התרחיש השני שנבחן במשרד הבריאות, כדי לשמר את המצב הקיים במערכת הבריאות ובהתחשב בכל נתוני התחזיות לגבי גודל האוכלוסיה, יהיה על המדינה להוסיף כמיליארד שקל (מעבר ל"טייס האוטומטי") בשנה לבסיס התקציב, כלומר 30 מיליארד שקל נוספים בתוך עשור. הכסף נדרש לשכר, לתוספת תקנים ולשיפורים טכנולוגיים.
התרחיש השלישי שהוכן במשרד הבריאות, מציין "דה מרקר", מציע תכנית לשיפור ושדרוג המצב הקיים: אורך התורים הממוצע יתקצר ל-13 ימים בלבד בהשוואה למצב הנוכחי, שבו זמן ההמתנה הממוצע הוא 16 יום. ההוצאה הפרטית תרד מ-37% כיום ל-33%, כלומר חיסכון של 1,500 שקל בשנה למשק בית בישראל. לשם כך דרושה תוספת בבסיס תקציב הבריאות של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה או כ-70 מיליארד שקל בתוך עשור. במצב אתגרי זה, למעשה אוטופי, הציבור יקבל שירות זמין וטוב יותר, המדינה תוכל לקחת אחריות על הטיפול בחולים כרוניים ובקשישים.
עוד מדווח העיתון כי במשרד הבריאות מסרו כי כל הנחות היסוד בתחשיבים מבוססות גם על הערכה מתונה יחסית שבו הסכם השכר הבא של הרופאים יקבע עליית שכר של 2.5% בממוצע בשנים הקרובות. כל תרחיש אחר חורג מהסביר.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
