מטרת מחקר זה הייתה לקבוע את היעילות של טיפול בנוגדי כאב שאינם אופיואידים לאחר כריתה חלקית של המניסקוס (Partial menisectomy) ו/או Chondorplasty בארתרוסקופיה ולהעריך את שביעות הרצון של המטופלים ואת הצורך בשיכוך כאב אופיאואידי בעקבות ניתוח זה.

במחקר נכללו מטופלים שעברו את הניתוח המתואר על ידי מנתח יחיד בבית חולים יחיד בין יולי 2016 לינואר 2017. בנוסף החוקרים ביצעו סקירה של התיק הרפואי של המטופלים ורשמו את הנתונים הדמוגרפיים שלהם. שבועיים לאחר הניתוח, המנותחים דיווחו על מידת השימוש בתרופות אופיואידיות ולא-אופיואידיות. בנוסף תושאלו המטופלים לגבי מידת הצורך שלהם בטיפול אופיואידי, האם לדעתם הכאב שלהם נשלט בצורה טובה ומהי רמת הכאב אותה חוו בהשוואה לציפיות שלהם טרם הניתוח.

34 מטופלים (17 גברים ו-17 נשים), בגיל ממוצע של 47.79 שנים בזמן הניתוח (טווח בין 19-68 שנים) נכללו במחקר. 82% (28 מטופלים) דיווחו שלא השתמשו במשככי כאבים אופיואידים לשליטה בכאב, בעוד שה-18% הנותרים (6 מטופלים) דיווחו על שימוש בתרופות אלו. מתוך אלו שלא השתמשו במשככי כאבים אופיואידיים, 96.4% (27 מטופלים) דיווחו שלא חשו בצורך להשתמש בתרופות אופיואידיות. 3/6 מהמטופלים בתרופות אופיאואידיות לא היו מסוגלים להשתמש בתרופות ממשפחת ה-NSAID's. כל ששת המטופלים שנטלו אופיואידים הרגישו שהם היו זקוקים להם בשביל להשיג שליטה מספקת בכאב.

מחקר זה מספק תמיכה ראשונית בכך שניתן, באופן בטוח, להסיר משככי כאבים אופיואידיים ובכל זאת לשמור על שיכוך כאב מספק בקרב מטופלים לאחר ניתוח ברך ארתרוסקופי.

מקור: 

Carrier S.C et al (2018). Orthopedics. 2018;41(4):209-214