פרגבלין (Pregabalin) ו-Dexmedetomidine הן תרופת מוכרות לשליטה בכאב בתר-ניתוחי. במחקר זה הוערכה ההשפעה של שילובן על שליטה בכאב במטופלים שעברו החלפת ברך או ירך בארתרופלסטיה.

124 מטופלים שעברו ניתוח עם הרדמה ספינאלית (Spinal Anesthesia) הוקצו לאחת משלוש קבוצות – טיפול באינבו (31 מטופלים), טיפול בפרגבלין (33 מטופלים), טיפול בשתי התרופות (29 מטופלים) או טיפול ב-Dexmedetomidine בלבד (31 מטופלים).

כשעה לפני ההרדמה הספינלית, המטופלים קיבלו 150 מ"ג של פרגבלין או אינבו במתן פומי ומנת העמסה של 0.5 מיקרוגרם/ק"ג של Dexmedetomidine במתן תוך ורידי שמיתנה 10 דקות לפני ההרדמה. לאחר מכן ניתנה הזלפה מתמשכת של 0.5 מיקרוגרם/ק"ג/שעה או כמות זהה של Saline עד לסיום הניתוח. במחקר חושב כאב עד לאחר 24 שעת מהניתוח שהורכב מהמדדים - זמן ראשון לבקשת נוגדי כאבים, ציון VASי(Visual Analog Scale Score), מינון Ketorolac ונפח משככי הכאבים שהחולה ביקש (Patient-Controlled Anesthesia).

המטופלים שקיבלו אינבו ביקשו משככי כאבים בפעם הראשונה לאחר כמות זמן הארוכה באופן משמעותי לעומת שאר הקבוצות, קיבלו ציוני VAS גבוהים יותר במנוחה ובתנועה, מינוני Ketorolac גבוהים יותר וכן נפח גדול יותר של משככי כאבים במתן על פי בקשה ב-24 השעות הראשונות שלאחר הניתוח. למרות שהקבוצות שקיבלו את שתי התרופות והקבוצה שקיבלה Dexmedetomidine היו עם כאבים פחותים לעומת הקבוצה שקיבלה פרגבלין, השינויים לא היו בעלי משמעות.

מקור: 

Lee C. et al (2018). Orthopedics. 2018;41(6):365-370;