מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר בצלאל פסקין, מנהל יחידת ברך וארתרוסקופיה ברמב"ם

טיפול שגוי בקרע ברצועה הצולבת שלו הביא אותו להתמחות ברפואת ברכיים, הוא מאמין בשירות ללא גבולות למטופלים, משמש גם כאורתופד של קבוצת כדורגל ומכור לאדרנלין שבעבודה עם ספורטאים

"במהלך לימודי הרפואה שלי קרעתי את הרצועה הצולבת, ובזמנו הומלץ לי על טיפול שמרני, שבדיעבד התברר כהחלטה שגויה", מספר ד"ר בצלאל פסקין, מנהל יחידת ברך וארתרוסקופיה במרכז הרפואי רמב"ם. "העובדה שלא עברתי ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת פגעה בהמשך חיי כספורטאי חובב והובילה לפגיעות נוספות בברך ובהמשך הפעילות שלי. אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה, הייתי עובר ניתוח ומשחזר את הרצועה הצולבת הקרועה ללא היסוס. הניסיון המר הזה היה חלק ממה שדרבן אותי להגיע למקצוע ולתת למטופלים שלי פתרונות מיטביים ואיכות חיים".

ד"ר פסקין, בן 54, נשוי ואב לשלושה, מתגורר במושב עין אילה. הוא עוסק בעיקר בחבלות ספורט, ניתוחי ארתרוסקופיות, שחזור רצועות הברך וכן החלפת מפרק הברך, ומשמש כאורתופד של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה.
את לימודי הרפואה עשה בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה, את ההתמחות בקריה הרפואית רמב"ם, ולאחר מכן המשיך להתמחות משנית ברפואת ברכיים וברפואת ספורט בבית החולים המלכותי, Royal National Orthopaedic Hospital שבלונדון, אנגליה.

"תחומי העניין שלי מתמקדים בניתוחי ברכיים, כולל שחזורי רצועות ותפירות מיניסקוס ובהחלפות מפרקי ברכיים. בנוסף, אני יועץ לקבוצות ספורט ולספורטאים יחידים", הוא מספר. "זה 15 שנה אני משמש כאורתופד של מועדון כדורגל מכבי חיפה, אחרי חמש שנים בתפקיד דומה בקבוצת הפועל חיפה. אני גם משמש כחבר ועד החברה לרפואת ספורט ישראל וכן חבר מערכת במספר מגזינים אורתופדיים מקצועיים בינלאומיים".

מדוע בחרת בתחום זה?

"בראש ובראשונה בשל הרצון לעבוד עם אנשים ולתת שירות לאלה שזקוקים לכך. שנית, האהבה לתחום הספורט, הדינמיות והאדרנלין שעולים מתהליך של הכשרת ספורטאי בזמן הכי קצר שיש, הובילו אותי לבחירה הזו".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים?

"היחידה שבניהולי ברמב"ם היא מרכז שאליו נשלחים מקרים מורכבים ומסובכים מכל האזור, מדי יום ביומו ובכל שבוע, כך שקשה לי להתמקד במקרה ספציפי אחד. לעתים תכופות אנחנו מתמודדים עם ניתוחי ברכיים מורכבים לאחר פגיעות קשות, כמו פריקת ברכיים אחרי תאונות דרכים עם קרעים של כל מרכיבי הברך (רצועות, מיניסקוסים וכו').

"לצד המקרים הללו, אנו מטפלים בספורטאי צמרת ישראלים (מכבי חיפה, הפועל חיפה), ובמקביל בספורטאים חובבנים עם פגיעות קשות ביותר. למרות שאני לא מדבר על מקרה אחד מסוים, חשוב להבין שיש פה סיפוק גדול ויכולת להתקדם וללמוד מכל מקרה. העבודה שלי היא רצף של מקרים המהווים בית ספר אחד גדול וסילבוס ניתוחים מטורף".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"שירות בלי גבולות. לא משנה כמה עמוס היום שלי, בסוף יום העבודה אני מחזיר שיחות והודעות לכל מי שחיפש אותי. חשוב לי להיות זמין וקשוב למי שזקוק לי.

"מוטו נוסף, החל בעיקר על עבודת היחידה, הוא עבודת צוות. שיתוף פעולה פורה, תקשורת בריאה ויחסי עבודה טובים עם כל הגורמים הרלוונטיים, הם מה שהופכים את העבודה שלנו לטובה ותורמים להצלחות הטיפוליות שלנו ולתוצאות מיטביות אצל המטופלים. יותר מזה, בבית חולים ציבורי כמו רמב"ם, עבודת צוות היא יתרון אדיר, שהמטופל הוא המרוויח העיקרי ממנו".

מי המודל לחיקוי שלך, המאסטר?

"בארץ, פרופ' אלון בן נון, מנהל כירורגיית חזה בבית החולים שיבא בתל השומר, איתו גדלתי בסיירת גולני ואחר כך פגשתי בבית החולים רמב"ם. מפרופ' בן נון למדתי להעמיד את העבודה והטיפול במטופלים בראש סדר העדיפויות, לא משנה מה הם התנאים העומדים לרשותך.

"מודל נוסף לחיקוי עבורי הוא ד"ר אנדי וויליאמס, מנתח ברכיים מלונדון, לו אני חייב את כל הקריירה המקצועית שלי. את ד"ר וויליאמס הכרתי כשהייתי אצלו בהשתלמות של שנה ב-2002-2001 ונשארנו קולגות וחברים. אנחנו מקפידים לבקר האחד את השני בתדירות גבוהה, כשהוא זמין לי לייעוציים באופן מיידי דרך הוואטספ בנייד. הוא הכירורג הכי גדול שפגשתי מעולם".

אם לא היית רופא?

"אני לא בטוח, אבל כל קריירה חלופית שהייתי בוחר בה היתה מערבת בוודאות עבודה עם אנשים, כזו המאפשרת נתינה ועזרה ככל האפשר".

מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי?

"התחביבים שלי מתמקדים בספורט מכל סוג שהוא. זה קשור למקצוע שלי, היות שמרבית מטופלי ספורטאים מקצועיים או חובבנים. אחרי שאני עוסק בפעילות ספורטיבית, אני יכול לאכול טוב... כשאני רץ או שוחה, אני מרגיש שאני יכול בשקט לתכנן את שבוע העבודה העמוס שלי. הספורט נותן לי את השקט הדרוש לזה".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"קודם כל, סבלנות מצד כולנו, ולא רק במערכת הבריאות: גם בכביש, בבית הספר, ברחוב, בתור לקולנוע ועוד. שינוי חשוב אחר שחיוני למערכת הבריאות הוא נושא המשאבים המצומצמים הקיימים עבור כוח אדם וציוד. אין ספק שיש צורך ביותר משאבים מאלה הקיימים היום, והדבר מורגש בעבודה השוטפת כאשר אני נתקל בקשיים וחסרים המגבילים אותי בהיקף הניתוח או שימוש בעזרים שאני צריך. יש כאן בעיה מערכתית שמצריכה פתרון לטובת המטופלים שלנו".

נושאים קשורים:  ד"ר בצלאל פסקין,  רפואת ספורט,  רמב"ם,  ארתרוסקופיה,  פגיעה אורתופדית,  חדשות,  מכבי חיפה
תגובות
 
06.04.2019, 14:10

רופא ואדם ענק,ואולי אדם ורופא ענק