מחקרים

טיפולים תרופתיים באוסטאופורוזיס ותמותה - האם יש קשר?

על פי תוצאות מטא-אנליזה שנערכה לא נמצא קשר בין טיפול עם תרופות למניעת שברים באוסטאופורוזיס, ביספוספונטים בפרט, לבין ירידה בשיעורי התמותה הכללית. יש להמליץ על תרופות אלה בהתוויה של מניעת שברים בלבד

אוסטאוארתריטיס של הברך. אילוסטרציה

מחקרים קודמים דיווחו כי טיפולים תרופתיים, במיוחד טיפולים עם ביספוספונטים, הינם קשורים עם הפחתה בשיעורי התמותה הכללית בנוסף לירידה בסיכון לשברים. אם כך, יש להמליץ על טיפולים תרופתיים מסיבה זו בלבד, ללא קשר לסיכון של המטופלת או המטופל לשברים. מטא-אנליזה בדקה ניסויים קליניים רנדומליים שהדגימו כי טיפול עם ביספוספונטים, בפרט זולדרונאט, קשור עם הפחתה בשיעורי התמותה.

סקירה נערכה ב-Science direct, MEDLINE, Embase ו-the Cochrance Library על מנת לאתר מחקרים קליניים רנדומליים מבוקרי אינבו, שבדקו טיפולים תרופתיים לאוסטאופורוזיס. בסקירה נבדקו מחקרים שפורסמו אחרי 2009 ופורסמו או היו בשלבי פרסום (in press) לפני ה-19 באפריל 2019. כמו כן נכללו בחיפוש תקצירי כנסים, מתוך המפגשים השנתיים של קהילת האוסטאופורוזיס.

המחקרים שנכללו במטא-אנליזה היו (1) מחקרים רנדומליים מבוקרי אינבו; (2) מחקרים שבדקו טיפולים תרופתיים עם יעילות מוכחת נגד שברים; (3) מחקרים שכללו תרופות שניטלו במינון המאושר לטיפול באוסטאופורוזיס; ו-(4) מחקרים עם משך של שנה ומעלה. תקצירים מהחיפושים הספרותיים עברו סקירה, לקריטריוני הכללה ואי-הכללה במטא-אנליזה. כמו כן, נבדקו נתונים של שיעורי תמותה ותוקצרו מהמאמרים על ידי חוקר אחד, הנתונים אומתו על ידי חוקר נוסף. סך כולל של 2,045 רשומות נסקרו; 38 (1.8%) מחקרים נכללו במטא-אנליזה. התוצאים העיקריים שנבדקו היו הקשר של הטיפולים התרופתיים, במיוחד ביספוספונטים וזולדרונאט, עם תמותה כללית.

38 ניסויים קליניים נכללו במטא-אנליזה, בהשתתפות 101,642 מטופלות ומטופלים ספציפיים, 38 נכללו במטא-אנליזה של כל הטיפולים התרופתיים (45,594 משתתפים ומשתתפות חולקו רנדומלית לקבלת אינבו; 56,048 חולקו רנדומלית לקבלת טיפול תרופתי); 21 ניסויים קליניים, של טיפולים עם ביספוספונטים (20,244 משתתפים ומשתתפות חולקו רנדומלית לקבלת אינבו; 22,623 חולקו רנדומלית לקבלת טיפול); ו-6 ניסויים קליניים של טיפולים עם זולדרונאט (6,944 משתתפים ומשתתפות חולקו רנדומלית לקבלת אינבו; 6,926 חולקו רנדומלית לקבלת טיפול). לא נמצא קשר משמעותי בין כל סוגי הטיפולים התרופתיים לאוסטאופורוזיס לבין שיעורי התמותה הכללית (יחס סיכון, 0.98; רווח בר-סמך 95%, 0.91-1.05; I2=0%). ניסויים קליניים של טיפול עם ביספוספונטים (יחס סיכון, 0.95; רווח בר-סמך 95%, 0.86-1.04) לא הראו קשר משמעותי לשיעורי התמותה הכללית. כמו כן, ניסויים קליניים של טיפולים עם זולדרונאט (סיכון יחסי 0.88; רווח בר-סמך 95%, 0.68-1.13) לא הראו כל קשר לשיעורי התמותה הכללית; עם זאת, היו עדויות להטרוגניות של התוצאות (I2=48.2%).

מסקנת המטא-אנליזה הייתה כי מן התוצאות עולה ההשערה שהטיפול עם ביספוספונטים אינו קשור להפחתה בשיעורי התמותה הכללית, בנוסף לירידה בסיכון לשברים. לכן יש להמליץ על הטיפול עם תרופות אלה להורדת הסיכון לשברים, בלבד. מחקרים נוספים נדרשים על מנת להבהיר האם הטיפול עם זולדרונאט מוריד את שיעורי התמותה.

מקור: 

Cummings S.R. et al. (2019) JAMA Internal Medicine. 179, 1491

נושאים קשורים:  מחקרים,  אוסטאופורוזיס,  ביספוספונטים,  זולדרונאט,  שברים בגיל המבוגר,  מטא-אנליזה
תגובות