מחקרים COVID-19

ירידה בשיעור שברים בצוואר הירך במבוגרים בגל הראשון של המגיפה

במחקר שנערך במחלקה האורתופדית בבית החולים וולפסון נבחנה השפעת המגיפה בתקופת הגל הראשון על שכיחות שברי צוואר הירך במבוגרים, מהלך האשפוז והתקופה שלאחריו

פרופ' דרור לקשטיין, כירורג מומחה להחלפות מפרקים ב"וולפסון". "בבני 60-70 היתה ירידה עצומה של 85% בשיעור השברים"

מגיפת הקורונה היכתה בשנה החולפת בכל העולם והשפיעה באופן נרחב על היבטים רבים של חיי החברה האנושית בכלל והמערכת הרפואית בפרט. בין ההיבטים שהושפעו מן המגיפה והשלכותיה על התנהלות החברה היו שיעורי הפציעות והחבלות. במחקר שנערך במחלקה האורתופדית בבית החולים וולפסון בחולון נבחנה השפעת המגיפה בתקופת הגל הראשון על שכיחות שברי צוואר הירך במבוגרים, מהלך האשפוז והתקופה שלאחריו.

בקבוצת המחקר שהוביל פרופ' דרור לקשטיין, כירורג מומחה להחלפות מפרקים מבית החולים וולפסון, נכללו כל שברי צוואר הירך שהתקבלו לבית החולים בחודשים מרץ ואפריל 2020. קבוצת הביקורת הכילה את כל השברים שהתקבלו לבית החולים בחודשים מרץ ואפריל של השנים 2019 ו-2018. כל המטופלים עברו תיקון ניתוחי של השבר.

הממצא העיקרי של המחקר הראה ירידה של 38% בשיעור השברים בזמן המגיפה - 49 שברים ב-2020 לעומת 77 ב-2019 ו-80 ב-2018. בפילוח לפי קבוצות גיל, הממצאים הראו כי קבוצות גיל שונות הושפעו באופן שונה מן המגיפה: בבני 60-70 היתה ירידה עצומה של 85% בשיעור השברים ובבני 70-80 הירידה היתה ב-59%. במבוגרים יותר, הירידה בשיעור השברים היתה מתונה יותר - 37% בבני 80-90 ועלייה לא משמעותית של 6% בשיעור השברים בבני 90 ויותר. עקב ההבדלים האלה, הגיל הממוצע של המטופלים עלה מ-81 ל-85.

פרופ' לקשטיין: "ידוע שהמבוגרים ביותר נוטים לשבור את צוואר הירך בעיקר בבית אך ככל שהגיל צעיר יותר, השברים נוטים לקרות בעת פעילות מחוץ לבית כיוון שנדרשת חבלה באנרגיה גבוהה יותר על מנת לגרום לשבר. זאת הסיבה להבדלים המרשימים בין קבוצות הגיל השונות בתקופת הגבלות התנועה והסגר".

לדברי לקשטיין, לתקופה זו היה גם יתרון אחד - משך ההמתנה הממוצע לניתוח התקצר מ-27 שעות ל-19 שעות, "קרוב לוודאי עקב עומס נמוך יותר בחדרי הניתוח בתקופה בה בוטלו ניתוחים לא דחופים רבים. לא נצפה שינוי משמעותי במשך האשפוז במחלקה ולא בשיעור הסיבוכים הריאתיים או הלבביים והתמותה במהלך חודש ובמהלך שלושה חודשים לאחר הניתוח".

ממצא נוסף שעלה במחקר הוא עלייה של פי שניים בשיעור המנותחים שבחרו להשתחרר לביתם ולא למוסד שיקומי לאחר האשפוז - 17% בזמן המגיפה לעומת 8% בשנים קודמות. זאת, קרוב לוודאי, עקב חשש מהידבקות בנגיף הקורונה במוסדות השיקומיים.

יש לציין כי מבין 49 המטופלים בזמן הגל הראשון, רק שני חולים היו מאומתים לקורונה ורק אחד מהם סימפטומי, כך שהשינויים המשמעותיים שנצפו מיוחסים להשפעת המגיפה על ההתנהלות והחברה ולא למחלה עצמה.

נושאים קשורים:  שבר בצוואר הירך,  פרופ' דרור לקשטיין,  מגיפת הקורונה,  ניתוח שבר בצוואר הירך,  בית החולים וולפסון,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
23.12.2020, 19:36

מסכים עם המסקנות אך המספרים של דגימת המחקר קטנים מאוד וקשה ביותר להסיק מהם מסקנות אמיתיות.