מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין המבנה של נודולים אנדומטריוטיים בדופן הבטן ב-MRI למיקום שלהם בשכבות דופן הבטן על מנת להבין בצורה טובה יותר את המקור של אותם נגעים.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 36 נשים אשר עברו הדמיית MRI טרם עברו ניתוח לטיפול בנגעים של אנדומטריוזיס בדופן הבטן בין 2005 ל-2016. החוקרים בדקו תוצאות MRI אשר עברו המשתתפות. כל נגע נודולארי עבר אנליזה של מבנה (פיברוטי, ציסטי, מעורב), מיקום (שומן תת-עורי, תוך-שרירי, מיקום ביניים) וגודל.
במסגרת המחקר נבחנו 40 ממצאים של נגעים נודולאריים ב-MRI. תוצאות המחקר הראו כי לא נמצא קשר בין מיקום למבנה הנגע (p=0.48). 87.5% מהנגעים אשר הוגדרו מעורבים נמצאו עם טבעת שטחית ציסטית אשר התרחבה אל עבר שכבת השומן התת-עורי. ממצאים אלה הצביעו על כך שהחלק הגלנדולארי של הנגעים הנודולאריים היה החלק הפעיל במחלה אשר ממנו התפשטו הנגעים בעת שהתפתחו. נגעים אשר נמצאו במיקום ביניים ובתוך שריר היו גדולים באופן משמעותי מנגעים אשר היו ממוקמים ברשמת השומן התת-עורי, מה שהצביע על אפשרות לקשר בין מיקום לגודל (35 מילימטר (22-23) לעומת 17 מילימטר (17- 23)) (p=0.03). כמו כן, על אף הבדלים בסביבת הנגעים, לא נמצא קשר משמעותי בין מבנה הנגע כפי שהודגם בהדמיה לבין מיקום על פני דופן הבטן.
החוקרים סיכמו כי נתונים אשר נאספו מנגעים מעורבים הצביעו על השפעה אפשרית של סביבת הנגע על המבנה שלו ועל כך שמנגנון הצמיחה של הנגע עשוי להיות קשור לטבעות הציסטיות השטחיות.
מקור:
Claire Figuier et. al (2021) DOI: https://doi.org/10.1177/22840265211009643