דעות

האם ניתן לזהות מועמדים מתאימים לבתי ספר לרפואה במבחן אישיות?

"תהליכי הקבלה המתיימרים לבחור מועמדים על פי תכונות האישיות הרצויות לרופא אינם מוצדקים ומוטלים בספק", טוען ד"ר יוחנן בן בסט. על המגבלות הקיימות בשיטה הקיימת ועל אלטרנטיבה פוגענית פחות למיון בעלי הסגולה

מועמדים, ראיון קבלה. אילוסטרציה

מיון המועמדים לרוב בתי הספר לרפואה בעולם מנסה לזהות את אלה הצפויים לעמוד בדרישות הלמידה של ההכשרה רפואית ואת אלה בעלי התכונות האישיות הרצויות לרופא. אכן, הישגים בלימודים בעבר מנבאים הצלחה בבית הספר לרפואה ובבחינות הרישוי. אולם, ההערכה של תכונות אישיות איננה ודאית. באופן מסורתי, היא נעשית על ידי ראיון המועמדים.

בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון אכן עורך עד היום ראיונות קבלה, ולאחרונה פרסם עיתון הארץ את תגובתה של אחת המועמדות לראיון שחוותה. חמשת בתי הספר לרפואה הנותרים בישראל משתמשים בשירותי המרכז לסימולציה בתל השומר לשם הערכת התכונות האישיות של המועמדים.

מיון המועמדים על פי תכונותיהם האישיות נענה לציפיות חברתיות. הוא גם מעיד על ההערכים שבית הספר לרפואה מנסה להקנות לבוגריו. מבחנים מן הסוג המיושם במרכז לסימולציה בתל השומר הם מהימנים (עם מתאמים בין התוצאות של מבחנים חוזרים) ותקפים (עם מתאמים בין תוצאות המבחן לבין הישגי התלמידים במשך לימודיהם). אולם, למיון על פי תכונות אישיות מספר מגבלות.

קיימות כ-80 תכונות בקטגוריות של אחריות אתית, מהימנות, אוריינטציה לשירות, כישורים חברתיים, יכולת שיפור עצמי, חוסן והסתגלות, תקשורת ועבודת צוות. אין תהליך קבלה המסוגל להעריך את כולן ולא ניתן להצדיק התמקדות בחלקן בלבד

ראשית, קשה להגדיר תכונות אישיות. לדוגמה, אין הסכמה לגבי הגדרתה של "אינטליגנציה רגשית" (תכונה אישית? תכונה ניתנת ללמידה?). הגדרות שונות מחייבות שיטות שונות של הערכה. לדוגמה, התכונה הרצויה "אמפתיה" נמדדת על ידי דירוג מטופלים, מבחני עיפרון ונייר וסולמות דירוג שונים של התנהגות נצפית. שנית, קיימות כ-80 תכונות כאלו בקטגוריות של אחריות אתית, מהימנות, אוריינטציה לשירות, כישורים חברתיים, יכולת שיפור עצמי, חוסן והסתגלות, תקשורת ועבודת צוות. אין תהליך קבלה המסוגל להעריך את כולן, ולא ניתן להצדיק התמקדות בחלקן בלבד. שלישית, אין זה ברור אם התכונות האישיות הרצויות נשארות קבועות לאורך כל החיים. רביעית, רוב המדדים של תכונות אישיות מנבאים פחות מ-20% מהשונות בהישגים הקליניים בעת הלימודים.

חמישית, לתכונות אישיות רצויות תכונות לואי בלתי רצויות. כך למשל, אמפתיה מוגזמת קשורה ברגשות אשמה ודיכאון. מצפוניות (conscientiousness) נמצאת במתאם הפוך ליצירתיות. שישית, הגיוני להניח שמועמדים, שנדחו בגלל הישגים אקדמיים בלתי מספיקים, יבינו את הסיבה לכשלונם. לעומת זאת, דחייה לאחר "כישלון" במבחני אישיות עשויה לפגוע בהערכה העצמית של המועמד.

החברה זקוקה לא רק לרופאים קליניים, אלא גם לרופאים המתמחים במחקר, מינהל, רפואה מונעת, בריאות הציבור ורפואה אבחנתית. קריירות שונות דורשות תכונות שונות

אינני מרגיש בנוח שהמקצוע שלי, המונחה על ידי העיקרון "אל תזיק", אינו מתחשב בנזק האפשרי של שימוש בתהליכי קבלה המתיימרים לבחור מועמדים בעלי סגולה. ואחרון-אחרון: החברה זקוקה לא רק לרופאים קליניים, אלא גם לרופאים המתמחים במחקר, מינהל, רפואה מונעת, בריאות הציבור ורפואה אבחנתית. קריירות שונות דורשות תכונות שונות. לדוגמה, חמלה חשובה למקצועות רפואיים קליניים, אך פחות להתמחויות שאינו מחייבות מגע ישיר עם חולים.

ניתן לסכם, כי ההצדקה למאמצים לזהות מועמדים בעלי אישיות מתאימה מוטלת בספק. לכן, יש מקום למחקר המשווה בין הבוגרים של בתי ספר לרפואה עם מדיניות שונה למיון מועמדים. אולם, מחקר כזה נתקל בקשיים מתודולוגיים: ראשית, קשה עד בלתי אפשרי לזהות את כל הגורמים להתפתחותם של צעירים לאורך שנות לימודיהם בבתי הספר לרפואה. שנית, אוכלוסיות המועמדים לבתי הספר שונות זו מזו: בצפון אמריקה המועמדים הם בעלי תואר אקדמי ובוגרים יותר ממסיימי התיכון באירופה. שלישית, מחקרים על תוקף הניבוי של קריטריוני קבלה השתמשו במדדי תוצא שונים של הישגים קליניים של התלמידים.

ייתכן שיש מקום להוסיף מבחני אישיות במהלך השנה האחרונה בבית הספר לרפואה. זה יהיה זול יותר מיישומם על כל המועמדים ותוצאות מבחני האישיות והערכות המורים הקליניים ישמשו נקודת מוצא למשוב וייעוץ בארבע עיניים לתלמידים

מכאן חשיבותם של שני מחקרים עדכניים שהצליחו, לדעתי, להתגבר על חלק מהקשיים הללו. הראשון חיפש מתאם בין נתוני הקבלה, כולל מבחני אישיות, של תלמידי רפואה בבריטניה, לבין הישגיהם האקדמיים, התנהגותם המקצועית וכישורי התקשורת במהלך הלימודים. המחקר השני נעשה בהולנד, שבה היה נהוג בעת המחקר לקבל לבתי הספר לרפואה בוגרי תיכון בהצטיינות יתרה (מיעוט) או על פי הגרלה (הרוב). המחקר השווה ארבע קבוצות של תלמידים: אלה שהתקבלו בגלל הצטיינות יתרה בעבר; אלה שהתקבלו לאחר השתתפות מרצון בהליך מורכב להערכת תכונות אישיות; אלה שנדחו לאחר השתתפות בהליך זה אולם התקבלו בהגרלה; ואלה שהתקבלו בהגרלה ללא השתתפות בהליך להערכת תכונות אישיות.

שני המחקרים האלה מצאו שהישגים אקדמיים בעבר ניבאו את ההישגי התלמידים לא רק במהלך שלוש השנים הראשונות בבית הספר לרפואה, אלא גם בסבבים הקליניים. מסקנת המחברים היתה כי למיון היקר עבור תכונות אישיות ערך מוסף מועט בהשוואה להליך הגרלה. נראה אפוא, כי בחירת תלמידי רפואה לפי הישגיהם האקדמיים בלבד עשויה להוביל לחיסכון משמעותי.

נראה אפוא כי התקפות, ההוגנות והעלות-תועלת של שיטות המיון של מועמדים הן עדיין מושא למחקר. ובכל זאת, רוב בתי הספר לרפואה משתמשים בהערכות שונות של תכונות אישיות של המועמדים לקבלה, למרות העלות והספקות לגבי יעילות הערכות האלו. נראה כי ההשפעה של הציפיות החברתיות גוברת על שיקולי תוקף ועלות.

כיצד אם כך, ניתן לקדם תכונות אישיות רצויות בתלמידי רפואה? כבר היום, תכונות כאלו הן מושא להערכה, אינדוקטרינציה וחיקוי במהלך הסבבים הקליניים. ייתכן שיש מקום להוסיף מבחני אישיות במהלך השנה האחרונה בבית הספר לרפואה. זה יהיה זול יותר מיישומם על כל המועמדים לבתי הספר לרפואה. תוצאות מבחני האישיות והערכות המורים הקליניים ישמשו נקודת מוצא למשוב וייעוץ בארבע עיניים לתלמידים. נותני המשוב ידגישו בענווה הראויה את המגבלות של מבחני האישיות, ויש לקוות שהדיונים האלה יתנהלו באווירה של כבוד הדדי וללא שיפוט ערכי.

ספרות:

Benbassat J. Assessments of Non-academic Attributes in Applicants for Undergraduate Medical Education: An Overview of Advantages and Limitations. Medical Science Educator 2019; 29:1129–1134

הכותב הוא רופא פנימי בגמלאות, לשעבר בבית החולים הדסה, ירושלים

נושאים קשורים:  ד"ר יוחנן בן בסט,  מבחן אישיות,  מבחני קבלה,  דעות,  חדשות,  מחקרים,  בית ספר לרפואה,  סטודנטים לרפואה
תגובות
אנונימי/ת
05.01.2022, 20:07

תעשיות בחינות האישיות בקבלה לביה"ס לרפואה לא מועילה מעבר לאלה המתפרנסים מכך ואלה שקבלו פרופסורה על כך

אנונימי/ת
10.01.2022, 23:17

מאה אחוז

אנונימי/ת
10.01.2022, 23:18

ובעיקר את אלה שקיבלו פרופסורה על כך

אנונימי/ת
05.01.2022, 20:16

סוף סוף יש רופא בכיר בעל נסיון עצום בחינוך רפואי שמביע , במאמר איכותי , את מה שרבים בבתי הספר לרפואה חשים מזה זמן רב ח , אך מרגישים אי נוחיות להביע את דעתם.
מערכת "בדיקת האישיות" שמלווה בהמון יומרה וגם לא מעט אינטרסים כלכליים לא מוכיחה את עצמה .
הגיע זמן לשים תמרור "עצור" בפני המגמה, ולשקול שוב את תהליכי בדיקת האישיות שמלווים את בחירת הסטודנטים לרפואה ולבחון אותם לעומק לפני שההידרדרות בכיוון תימשך, ותמשיך לפגוע במועמדים רבים שלכאורה "אינם מתאימים".

מסכים עם דעתו של פרופ' בן בסט ועם תגובה זו ומרבית האחרות. לפני שנים רבות השתתפתי כ"בוחן" בקורסי הסימולציה הראשונים שבבי"ח שיבא (מ.ס.ר). אחרי כשלושה קורסים החלטתי שלא אמשיך בכך מכוון שעלו בי ספקות רציניים ביותר לגבי התועלת וההגינות כלפי המועמדים של מבחני אלו. רבות מהסיטואציות שהמועמדים עמדו בפניהם כללו מצבי לחץ, שלימודי הרפואה עצמם משך השנים עשויים להפחית משמעותית וכמובן גם הניסיון הקליני המצטבר תוך שהות במחלקות, בסטז' ובהמשך. לא הגון להפיל מועמדים על רקע זה. באותו מעמד גם ניבאתי שלא ירחק היום בו יצוצו "בתי ספר/קורסים" בתשלום כהכנה למבחני סימולציה, ואכן צדקתי. זהו עוד אירוע שאינו הגון כלפי מועמדים שהפרוטה לא בכיסם, ומעשיר ללא הצדקה את יוזמי הקורסים.

אנונימי/ת
05.01.2022, 22:11

אני לא יודע מהי הדרך הנכונה ביותר לבחור מועמדים לבי"ס לרפואה, אבל לבחור אותם על סמך השגים אקדמיים (בתיכון!) בלבד נשמע כמו מתכון בטוח לרופאים מסוכנים וחייזרים למיניהם. לגבי הקושי לערוך מחקר בנושא: בהנתן שבישראל כל המועמדים מנסים להתקבל לכל המקומות וכולם פלוס מינוס באותו שלב בחיים ואפילו עם גנטיקה די דומה, השוואה של בוגרי באר-שבע לשאר הבוגרים היא די הניסוי המתבקש. אני חושב שכל מי שעוסק ברפואה בארץ כמה שנים יודע בערך מה יראה ניסוי כזה, בטח לגבי הבוגרים בשנים שבהם בבתי הספר האחרים היו מקבלים על סמך השגים אקדמיים בלבד.

אנונימי/ת
05.01.2022, 22:59

וואו!!! לפני 30 שנים כמעט ראיין אותי פרופ' בן בסט בתהליך הקבלה לפקולטה לרפואה באב"ג. אחר כך הייתי בקורס שלו "רופא וחברה" והוא גם בחן אותי בסבב תקשורת בשנה הראשונה. כל השנים האלה חשבתי שאני מבין את עמדותיו ואילו כעת אני מבין שהן הפוכות בתכלית. יישר כוחו, יינתנו לו בריאות ואריכות ימים.

אנונימי/ת
06.01.2022, 00:24

ב 1964 הגשתי מועמדותי לביה"ס לרפואה בירושלים. כבוגר מגמה הומניסטית ניתנה לי האפשרות להיבחן באחד מהמקצועות הריאלים ביולוגיה וסיפרות.
זומנתי לראיון אישי בפני ועדת קבלה. עד היום אני זוכר לפירטי פרטים את חברי הועדה הניכבדים ראש הפקולטה לפסיכולוגיה, ראשת החוג לפרזיטולוגיה ומומחה בעל שם עולמי בזמנו בחקר מלריה. יצאתי מהבחינה ניפעם מההתעינות הכנה בשטחי ההתענינות שלי, תחביבים תיאטרון ומוסיקה ובדקו מה הייתי עושה בסיטואציה זו או אחרת אם הייתי מחליפו של אלפרד שוויצר...פגשתי אותם במסדרונות המיושנים של ממילא טרה סנטה והדסה ולא חשבתי אז , מה היו הקריטריונים עליהם נסוב השיח של פרופ בן בסט.
אני מאמין שאין קריטריונים אחידים ברחבי עולם וגם השתתפותי כצופה/בוחן בתל השומר לא הרחיבה דעתי ,
התרשמותי מהסטודנטים של העשור האחרון שהם שילוב של אינטליגנצי ה לוא דוקא ריגשית אבל לבטח קרייריסטית משולבת ידע בעזרי תקשורת וידע עדכני של הביולוגיה המולקולרית ופחות רפואי קלאסי כפי שאנו למדנו.
כנראה כך צריך להיות בעולם ה"חדש"
ברכות ותודות פרופ, בן בסט.

אנונימי/ת
06.01.2022, 13:01

אותי ראיין פרופ בן בסט לפני 50 שנה, כשהתקבלתי לירושלים.
ממש וואו, וגם המאמר מצויין.

אנונימי/ת
06.01.2022, 08:01

הדבר היחיד שחייבים לזהות ברופא הינה פסיכופטיות ( ראו את 2 הגניקולוגים האחרונים) או מחלה נפשית נסתרת בלבד.
עם הספקטרום העצום שהרפואה מספקת כל אשיות מעבר לכך תמצא את מקומה בהצטיינות

אנונימי/ת
06.01.2022, 08:58

אני חושב שכן אפשר

אנונימי/ת
06.01.2022, 09:12

פרופ׳ בן בסט מתרכז במתאם שבין הערכת מבדקי הקבלה להישגים אקדמאיים בסוף הלימודים הם רק מבוא לנקודה החשובה יותר, שמתייחסת לתפקוד המקצועי בתום הלימודים. בהרצאת הפתיחה בשנה א׳ בירושלים, של סגן הדיקן, פרופ׳ משה פריבס (לימים מיסד הפקולטה לרפואה בבאר-שבע, וממפתחי ״תורת הקבלה״ שם), הוא ראה לנכון להדגיש, שכעבור 10 שנים מסיום הלימודים, נמחקים ההבדלים בין סטודנטים בעלי הישגים אקדמיים שונים. מעצמי אני יודע עד כמה השתנו עמדותי/ערכי/אישיותי במהלך הלימודים ויותר מכך במהלך הסטאז׳ וההתמחות (פרופ׳ בן בסט התיחס לזאת במאמרו). יתר על כן, מרבית המועמדים כיום הם בוגרי קורסים ל״עיצוב האישיות״, שמיועדים להתמודד עם אתגרי מבדקי הקבלה והערכת האישיות.

אנונימי/ת
06.01.2022, 10:04

ראשית הכי חשוב והכי קשה להעריך
את יושרתו של המועמד.

המציאות שלא ניתן להתכחש היא
שברפואה , אנו לא שונים מכל סקטור אחר.

לדעתי היושרה ממש לא קשורה בתואר כזה או אחר .

06.01.2022, 19:36

פרופ' יוחמן בן בסט הנו מחנך יוצא מן הכלל ועד היום כשאני בודק חולה או נתקל בבעייה רפואית אני נעזר במה שיוחנן לימד [עברו כבר יותר מיובל שנים]. מורים טובים יכולים להקנות כישורים ללא קשר למבחני הקבלה.

07.01.2022, 09:18

מבחני האישיות הם עוול למועמדים, אשר משקיעים המון כסף וזמן בהכנות, ובסוף מקבלים ציון ללא שום הסבר, על למה ואיך משפרים.
חוץ מזה שרוב הרופאים בארץ למדו בחו"ל ולא עברו את מבחני האישיות וההתעללות הזאת.
דבר אחרון, האישיות של האדם משתנה משנה לשנה (לטוב או לרע), והציונים שמקבלים המועמדים שנה אחרי שנה עולים ויורדים כמו מטוטלת, וזה רק מראה על זה שהם לא מעידים כלום על אישיות המועמד.

אנונימי/ת
11.01.2022, 00:18

ראשית אציין שאני פסיכיאטר במקצועי. לדעתי ולפי מיטב ניסיוני ואני לא צעיר, מערכת הרפואה בארץ, כמו מערכות אחרות בארץ, נגועה בשחיתות בגזענות ובכוחניות. במקום לעשות מבחני אישיות לסטודנטים לרפואה (שכמובן אינם נחוצים כלל) צריך באופן דחוף לערוך מבחני סינון אישיותיים וגם במעקב קפדני ואנונימי על מנהלי מחלקות שמתנהגים באופן נרקסיסטי, כוחני, גזעני ולעיתים מגיעים עד לכדי התעמרות ברופאים המתמחים. זאת הרעה החולה שיש לטפל בה ולא "לסנן מועמדים לרפואה". דרך אגב, בקלות רבה אפשר לטפל בכך. עורכים בדיקה פסיכיאטרית אחת לכל מנהל מחלקה תוך כדי שמעמתים אותו עם הדיווחים שהתקבלו עליו. בדיוק כמו שעושים מבחן סימולציה כל חצי שנה לטייסים.

אנונימי/ת
11.01.2022, 10:43

הבעיה היא שלאחר בדיקה פסיכאטרית ומבחן סינון/אישיות למנהלי מחלקות נשאר בלי מנהלי מחלקות. השאלה היא האם זה באמת יהיה אסון גדול?

אנונימי/ת
15.01.2022, 18:21

פסיכיאטר נכבד.
בהכללות שיצרת נכשלת בבוחן המציאות.
בהמלצות ההזויות שלך נכשלת בהבנת תפקידו של מנהל במערכת רפואית.

אנונימי/ת
17.01.2022, 18:52

כמה מנהלי מחלקות מהווים דמות לחיקוי על כל המשמעויות שבכך ?

כמה מחנכים בבתי ספר הם דמות חינוכית ?!

בפורום , צוטט בעבר רופא וותיק, שאמר , כי עבור תואר ד"ר תמיד צריך ללמוד, עבור תואר פרופסור לעיתים מספיק חבר

אין ספק שהמבחנים הקיימים לקבלה לרפואה מעוררים תהייה ענקית
באשר לכשירותם

זהו בעיקר מנגנון לניפוק מזומנים

14.01.2022, 13:02

את השינויים וההתאמות המועילים לרפואת העתיד יש ליישם בשלבים, לא את כולם יחד- כך תהייה אפשרות לעצור במועד הליכים בלתי ראליים או אף מזיקים ולייתר את המקדמים