מגזין

אפקט הנוצבו: התאום המרושע של אפקט הפלצבו

מה עומד מאחורי התופעה שבה אנשים שנוטלים תרופות דמה מפתחים תופעות לוואי ואיך זה קשור לחיסון לקורונה

תופעות לוואי מתרופות, אפקט הנוצבו. אילוסטרציה

כמעט כולם שמעו על אפקט הפלצבו, התופעה הפסיכולוגית שבה טיפול או תרופת דמה גורמים לשיפור משמעותי של החולה כל עוד אינו מודע לכך שמדובר בתרופת דמה. הצד השני של התופעה פחות מוכר והוא נקרא אפקט הנוצבו. כאן, אנשים הנוטלים תרופת דמה חווים תופעות לוואי והשפעות שליליות לא רצויות. אתר האינטרנט Medical News Today סוקר את אפקט הנוצבו ומציע מה לעשות כדי למזער את השפעתו על טיפולים וניסויים.

לכל ניסויי התרופות חייבת להיות קבוצת ביקורת. אנשים בקבוצה זו מקבלים פלצבו – תרופת דמה שאינה מכילה מרכיב פעיל. אם הניסוי בודק כדור ספציפי, קבוצת הביקורת תקבל כדור שנראה זהה אך אינו מכיל חומר פעיל. אם בודקים חיסון, קבוצת הביקורת תקבל זריקת פלצבו.

עם זאת, ישנה תופעה מוזרה לפיה באנשים הנוטלים פלצבו מבחינים לפעמים בשינויים התואמים את מה שהם מצפים שיקרה. כלומר, במשתתפים רבים יבחינו בשיפור בתסמינים – זהו אפקט פלצבו. עם זאת, אחרים יבחינו בתופעות לוואי שעלולות להיות צפויות מהתרופה הנבדקת והן עלולות להיות לא נעימות – זהו אפקט הנוצבו – חוויית תסמינים שליליים ללא סיבה ממשית.

התופעה זוהתה לראשונה בתחילת שנות ה-60. המונח מבוסס על המילה הלטינית nocere, שפירושה "להזיק", והוא שימש לראשונה לתיאור תופעות שליליות הנגרמות על ידי פלצבו.

מחקר אחד הגדיר את אפקט הנוצבו כ"תופעות לא נעימות או שליליות שנוצרות בעקבות ההקשר הטיפולי, ללא קשר להשפעות פרמקולוגיות מובנות של הטיפול עצמו". במילים אחרות: עצם הפעולה של נטילת כדור או זריקה עלולה לגרום לתופעות לוואי שאינן נובעות מכל תרופה שהיא מכילה, וזה יכול לקרות גם לאנשים שלוקחים תרופות במרשם, לא רק למשתתפי ניסויים.

הסיבה לאפקט הנוצבו

אם התרופה עצמה אינה אחראית לתופעות הלוואי, מדוע תופעות הלוואי מופיעות? ייתכן שהצורך של אנשי מקצוע רפואיים לקבל הסכמה מדעת מסבירה את אפקט הנוצבו. אנשים שעוברים טיפול רפואי חייבים לתת הסכמה מדעת לטיפול זה. כדי לקבל הסכמה מדעת ממטופל או משתתף בניסוי, הרופאים צריכים להסביר את הסיכונים והיתרונות של הטיפול בפירוט, כולל תופעות לוואי אפשריות.

אחד המחקרים הציע שכאשר מספרים למשתתפים בניסוי על תופעות לוואי, הם צפויים לחוות אותן בין אם הם נוטלים את התרופה הפעילה או לא. במקרה זה, ציפיות שליליות עלולות לייצר תוצאות שליליות.

35% מהאנשים שקיבלו זריקות פלצבו חוו תופעות לוואי כמו כאבי ראש ועייפות לאחר מנת הפלצבו הראשונה

ניסוי שנערך לאחרונה על חיסון נגד קורונה ופורסם בכתב העת JAMA ממחיש זאת. חוקרים שניתחו נתונים מ-12 ניסויים מצאו כי 35% מהאנשים שקיבלו זריקות פלצבו חוו תופעות לוואי כמו כאבי ראש ועייפות לאחר מנת הפלצבו הראשונה. 46% מהאנשים שקיבלו את החיסון האמיתי סבלו מתופעות לוואי. מחברי מחקר זה סבורים שכ-76% מההשפעות השליליות שדווחו על ידי אלה שקיבלו את החיסון האמיתי היו השפעות נוצבו. במילים אחרות, הן לא נגרמו מהחיסון אלא מהציפיות של המשתתפים.

גורמים פסיכולוגיים ונוירוביולוגיים

התסמינים הם ללא ספק אמיתיים. אם הם לא נובעים מטיפול פעיל, מה יכולה להיות הסיבה לתסמינים אלה? מומחים מייחסים את אפקט הנוצבו לגורמים פסיכולוגיים ונוירוביולוגיים.

הסברה היא שגורמים רבים מעורבים באפקט. למשל, התנסויות קודמות עם מערכת הבריאות וטיפולים נלווים. אם באופן אישי היתה לאדם חוויה קשה הקשורה לטיפול בריאותי קשה, ייתכן שהוא יצפה לכך שיהיו לו קשיים בטיפולים אחרים. אנחנו מתוכנתים לחזות תוצאות ולהימנע מנזק ומבחינה פסיכולוגית, ייתכן שהציפיות השליליות מתגשמות. אם מטופל שומע שטיפול עלול לגרום לנמנום, ואז מרגיש מנומנם, הוא יחשוב שהישנוניות שהוא מרגיש נגרמה על ידי הטיפול.

בנוסף, אנשים שיש להם ציפיות שליליות לגבי תופעות הלוואי עשויים להיות מודעים יותר לתסמינים, ולכן יש סיכוי גבוה יותר שידווחו עליהם.

גם לצבע הגלולה יש השפעה על תופעות הלוואי. אילוסטרציה

מחקרים גילו שאנשים שחווים חרדה ודיכאון עשויים גם להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות את אפקט הנוצבו.

התניה וניסיון עבר

הסבר נוסף עשוי להיות טמון בהתניה. צבע הטבליות הוא דוגמה לכך. מחקר משנת 1996 מצא שאנשים מקשרים בין כדורים אדומים, צהובים או כתומים להשפעות ממריצות ובין כדורים כחולים או ירוקים להשפעות הרגעה. החוקרים נתנו כדורים כחולים זהים לקבוצה אחת וכדורים ורודים לקבוצה השנייה. הקבוצה שנטלה את הכדורים הכחולים דיווחה על ישנוניות רבה יותר.

סיבה נוספת לאפקט הנוצבו הוא שהציפייה לכאב מגבירה את הכאב שנחווה (תופעה הנקראת היפראלגזיה). כאשר אדם חושב שהוא עומד לסבול כאב, הוא משחרר הורמון שנקרא כולציסטוקינין המאפשר העברת כאב. אם ניתן יהיה להפחית את הציפייה והחרדה, גם הכאב יופחת. תחושות יכולות להיות מועצמות על ידי המוח שלנו בלולאות משוב המופעלות על ידי פחד, מה שגורם להגברה של כאב ותסמינים אחרים. זה לא אומר שהכאב אינו אמיתי, אלא שהכאב מסמל בעיקר פחד ולא נזק.

השפעה על הטיפול

הסיכון האמיתי של אפקט הנוצבו הוא כאשר הוא משפיע על טיפולים או על ניסויים בתרופות. אם אדם מייחס תופעות לוואי שליליות לטיפול יעיל, הוא עלול להפסיק את הטיפול הזה ולהפסיד את יתרונות הטיפול. בנוסף, במחקר תרופות, דיווח יתר על תופעות לוואי בניסוי תרופתי עלול לגרום לכך שהתרופה לא תקבל רשיון.

מידע על התרופה מעלה את מפלס החרדה. אילוסטרציה

ואמנם, כמה מחקרים העלו כי צמצום המידע על תופעות הלוואי עשוי להפחית את אפקט הנוצבו, אך יש לכך בעיות אתיות. אחת ההצעות שחוקרים העלו היא להחתים מטופלים על הסכמה מדעת שאומרת בפירוש שחלק מהמידע על הניסוי הושמט כדי למנוע השפעות על תוצאת המחקר. חוקרים אחרים סבורים שיש להסביר למטופלים ולנסיינים על אפקט הנוצבו ועל כך שהוא אמיתי ועשוי להשפיע על החוויה שלהם.

מחקר שנערך על תרופה נגד דיכאון תומך בדעה זו. במחקר זה, מטופלים שסיפרו להם על אפקט הנוצבו ביקשו פחות מידע על תופעות לוואי ויותר מידע על אופן הפעולה של התרופה נוגדת הדיכאון מאשר אנשים שאפקט הנוצבו לא הוסבר להם. תוצאות המחקר הראו שלדעת יותר על הטיפול ופחות על תופעות הלוואי עשוי להפחית במטופלים את הסבירות לתסמיני נוצבו.

מזעור אפקט הנוצבו

כיוון שאפקט הנוצבו יכול להשפיע לרעה על ניסויי תרופות ולשנות את התוצאות הבריאותיות אצל חולים שנוטלים תרופות, חשוב להכיר בתופעה ולחשוב כיצד ניתן להעריך ולתקן אותה במחקר.

מחקרים מצאו שגרימת מצב רוח חיובי יכולה להפחית את אפקט הנוצבו. הוצג גם שמכירת תרופה ביוקר מגבירה את אפקט הנוצבו. במחקר אחר, המשתתפים דיווחו על יותר תופעות לוואי מקרם עור באריזה יוקרתית מאשר קרם זהה באריזה זולה.

אמון באנשים שתומכים בטיפול הוא גם חשוב. אם מישהו שאתה סומך עליו, כמו הרופא שלך, אומר לך שהחיסון בטוח ויעיל, סביר יותר שתאמין לו מאשר אם פוליטיקאי יגיד לך לקחת את החיסון. באופן דומה, אם רופא מהימן מייעץ לך לגבי השפעות הטיפול, הדבר עשוי להפחית את אפקט הנוצבו.

(תרגום: ענת רותם)

נושאים קשורים:  אפקט הנוצבו,  פלצבו,  חיסון לקורונה,  ניסויים קליניים,  חדשות,  מגזין,  מחקרים,  תופעות לוואי
תגובות
25.02.2022, 13:41

אין מה לדאוג
מתקיים כעת בעולם מחקר רב משתתפים, על תרופה לא מוכרת, בלי חתימה על הסכמה מדעת. ובלי שהסבירו מראש מה תופעות הלוואי (׳זה בטוח לחלוטין׳ - זוכרים?)
אז ניתן להאמין לכל תופעות הלוואי.
ממילא איש אינו יודע למי הוזרק מה….

אנונימי/ת
03.03.2022, 18:57

בדיוק