היפרפרתירואידיזם ראשוני (Primary Hyperparathyroidism - PHPT) תורם להתפתחות והתקדמות של אוסטאופרוזיס בקשישים. טרם ידוע מהי היעילות של כריתה של בלוטות פרתירואיד בהפחתת סיכון של היארעות שברים בקשישים. מטרת המחקר הייתה להשוות את ההיארעות של שבר קליני בקשישים עם PHPT שטופלו בעזרת כריתת בלוטות פרתירואיד לעומת ניהול לא ניתוחי.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בשיטת עוקבה אורכית מבוססת אוכלוסין של כלל המבוטחים ב-Medicare עם PHPT בין השנים 2006-2017. החוקרים ביצעו רגרסיה רב-משתנית להסתברות הפוכה משוקללת של יחסי סיכונים על שם COX ורגרסיה לסיכון מתחרה על שם Fine-Gray לצורך הערכה של קשר בין כריתה של בלוטות פרתירואיד לעומת ניהול לא ניתוחי לבין היארעות שבר. התוצא העיקרי שנבדק היה שבר קליני בכל מוקד אנטומי במהלך תקופת המעקב, שלא עקב טראומה משמעותית.
מבין 210,206 מבוטחים ב-Medicare עם PHPT (גיל ממוצע של 75±6.8 שנים, 165,637 [78.8%] נשים, 183,433 [87.3%] ממוצא אתני לבן), 63,136 (30%) עברו כריתה של בלוטות הפרתירואיד תוך שנה מהאבחנה ו-147,070 (70%) טופלו תרופתית. תוצאות המחקר הדגימו כי במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 58.5±35.5 חודשים אחר קבוצת המטופלים בכריתת בלוטות, שיעורי היארעות בלתי מתוקננות לשבר עמדו על 10.2%. במהלך תקופת מעקב חציונית של 52.5±33.8 חודשים אחר קבוצת המטופלים שלא עברו כריתה, שיעור ההיארעות של שבר עמד על 13.7%. בניתוח רב-משתני נמצא כי כריתת בלטות פרתירואיד נמצא קשור לירידה בשיעורי היארעות מתוקננים של כל שבר (יחס סיכונים של 0.78, רווח בר-סמך של 95%, 0.76-0.8) ושל שבר באגן (יחס סיכונים של 0.76, רווח בר-סמך של 0.72-0.79).
בנוסף, נמצא כי כריתת בלוטות פרתירואיד מקושרת לירידה מתוקננת ומוחלטת בסיכון לשבר של 1.2% (רווח בר-סמך של 95%, 1-1.4) כעבור שנתיים, 2.8% (רווח בר-סמך של 95%, 2.5-3.1) כעבור חמש שנים ו-5.1% (רווח בר-סמך של 95%, 4.6-5.5) כעבור 10 שנים, בהשוואה לניהול לא ניתוחי. בניתוח הנתונים לפי תתי-קבוצות נמצא כי לא הייתה השפעה של גיל, מין, שבריריות, רקע של אוסטאופרוזיס, או התאמה לניתוח על השפעת הניתוח להורדת הסיכון לשבר.
רגרסיה לסיכון מתחרה על שם Fine-Gray איששה את הקשר בין כריתת בלוטות פרתירואיד לבין הפחתה בהסתברות לשבר כלשהו ולשבר באגן, עם התחשבות בסיכון המתחרה של מוות (יחס סיכונים של 0.84, רווח בר-סמך של 95%, 0.82-0.85; ויחס סיכונים של 0.83, רווח בר-סמך של 95%, 0.80-0.85, בהתאמה).
מסקנת החוקרים הייתה כי כריתת פרתירואיד נמצאה קשורה לירידה בסיכון לשברים כלשהם או שבר באגן בקשישים עם PHPT. ממצאים אלו מציעים כי יש השפעה קלינית משמעותית לניהול ניתוחי באוכלוסייה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
