יש ייצוג מוגבר של נשים פוסטמנופאוזאליות באוכלוסיית המטופלים עם אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis - OA) של הברך. מטרת מחקר זה הייתה לבחון האם היעדר הורמוני מין נשיים משפיע על התקדמות OA, ולבחון האם טיפול עם מנה פיסיולוגית של 17β-estradiolי(E2) מגנה מפני התקדמות OA, במודלים של מכרסמים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו כריתת שחלות (Ovariectomy - OVX) לעכברים ממין נקבה לצורך חיקוי של מצב פוסטמנופאוזלי. עכברים שעברו OVX ומקרי ביקורת שעברו ניתוח דמה (sham) עברו לאחר מכן ניתוח נוסף ליצור אי יציבות של המניסקוס האמצעי (Destabilization of Medial Meniscus - DMM) על מנת להשרות OA. הטיפול עם E2 היה בגלים ונמשך 2-8 שבועות.
תוצאות המחקר הדגימו כי OVX עבור עכברים עם OA לא השפיע על מבנה הסחוס או עובי הסינוביום. לעומת זאת, נצפתה ירידה בצפיפות מינרלית של העצם (Bone Mineral Density - BMD) הקורטיקלית והטרבקולרית בעכברים שעברו OVX, בהשוואה לניתוח דמה, כעבור שמונה שבועות מניתוח ה-DMM. בנוסף, עכברים שעברו OVX הדגימו ירידה בפעילות המוטורית, ירידה בסף הרגישות לכאב ועליה במספר תאי T בקשריות לימפה מפשעתיות, בהשוואה לעכברים שעברו ניתוח דמה, בתום שבועיים מהשראת OA. שמונה שבועות טיפול על E2 מנע מפגיעה בסחוס והתעבות הסינוביום בעכברים לאחר OVX. הפעילות המוטורית השתפרה שבועיים לאחר החלת טיפול עם E2 חליפי, ואף הודגמה ירידה ברגישות לכאב בכף הרגל בצד של ה-OA. נמצא כי טיפול עם E2 מגן מפני ירידה בנפח העצם טרבקולרית התת-סחוסית בהשראת OVX. כמו כן, מספר תאי ה-T בקשריות הלימפה המפשעתיות פחת לאחר שמונה שבועות של טיפול עם E2.
מסקנת החוקרים הייתה כי למתן מנה פיסיולוגית של E2 השפעות מגנות מפני החמרה של תסמיני OA.
מקור: