מחקר חדש גילה כי הזרקת מי מלח ליד העצב המדיאני יכולה להקל ביעילות על תסמינים של תסמונת התעלה הקרפלית למשך עד שישה חודשים. המחקר נערך בהודו, הוצג בכנס של אגודת הרדיולוגים של צפון אמריקה ודווח עליו באתר Medical News Today.
תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) מתרחשת כאשר העצב המדיאני, שעובר במורד הזרוע אל האגודל, נדחס כאשר הוא עובר דרך התעלה הקרפלית בפרק כף היד. כאשר העצב המדיאני נדחס, הוא הופך לדלקתי. התסמינים כוללים כאב, עקצוץ וחוסר תחושה ביד, בעיקר באגודל ובשתי האצבעות הראשונות. הכאבים מתחילים לעתים קרובות בלילה, אך גורמים לבעיות גוברת במהלך היום, ככל שהמצב מחמיר. התסמונת פוגעת ב-5% מהאוכלוסיה בארה"ב, היא שכיחה פי עשרה בנשים מאשר בגברים, ומתחילה בדרך כלל בין הגילאים 40 עד 60.
התסמונת עלולה להתעורר בשל הסיבות הבאות: טראומה או פציעה בשורש כף היד הגורמות לנפיחות, כגון נקע או שבר; פעילות יתר של בלוטת יותרת המוח; תת פעילות של בלוטת התריס; דלקת מפרקים שגרונית; בעיות מכניות במפרק שורש כף היד; שימוש חוזר בכלים ידניים רוטטים; אגירת נוזלים במהלך הריון או גיל המעבר; התפתחות של ציסטה או גידול בתעלה.
הטיפולים הקיימים כוללים שימוש בסד, מנוחה, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs), או הזרקת קורטיקוסטרואידים. כאשר טיפולים אלה אינם יעילים, ייתכן שיידרש ניתוח להפחתת הלחץ על העצב המדיאני.
המחקר החדש, שנערך על ידי חוקרים מבית חולים בדלהי, מצא שהידרודיסקציה - טכניקה הכוללת הזרקת מי מלח או תמיסה אחרת סביב עצב כדי להפריד אותו מהרקמה הסובבת - יכולה לספק הקלה ארוכת טווח מ-CTS.
במחקר השתתפו חולי CTS שלא הגיבו לטיפול שמרני, כולל תרופות, סדים ושינויים באורח החיים. משך התסמינים הממוצע היה מעל 1.5 שנים, ולרוב החולים המליצו לעבור ניתוח. גיל המשתתפים היה בין 25 ל-62 - גיל ממוצע 44. חולים עם מצבים בריאותיים אחרים שעלולים לייצר תסמינים דומים, כגון ספונדילוזיס צוואר הרחם ונוירופתיה היקפית, לא נכללו במחקר.
המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות. בקבוצה אחת החולים עברו הידרודיסקציה מונחית אולטרסאונד עם מי מלח. הקבוצה השנייה עברה הידרודיסקציה עם מי מלח בתוספת קורטיקוסטרואידים. הקבוצה השלישית קיבלה זריקת קורטיקוסטרואידים. המחקר היה חד סמיות והמשתתפים לא ידעו איזה טיפול הם קיבלו. ההליכים בוצעו ללא הרדמה והמשתתפים יכלו לחזור לעבודה בתוך שעה מהטיפול.
החוקרים עקבו אחר המשתתפים בשבועות 4, 12 ו-24 לאחר ההזרקה. לאחר ארבעה שבועות, כל משתתפי שלוש הקבוצות דיווחו על ירידה בתסמיני הכאב. עם זאת, בשבועות 12 ו-24, משתתפי הקבוצה שלא עברה הידרודיסקציה דיווחו על חזרה של התסמינים. לעומת זאת, משתתפי שתי הקבוצות שקיבלו את הטיפול בהדרכת אולטרסאונד המשיכו לחוות שיפור בתסמינים עד 24 שבועות.
ב-CTS, הדלקת בעצב המדיאני מגדילה את שטח החתך שלו, והחוקרים מדדו זאת באולטרסאונד. בשתי קבוצות ההידרוסקציה, שטח החתך של העצב המדיאני הצטמצם באופן משמעותי: בקבוצה של מי המלח הוא ירד ב-43%, ובקבוצה עם הטיפול המשולב הוא ירד ב-46%. בקבוצה שקיבלה את זריקת הקורטיקוסטרואידים ללא הידרודיסקציה, שטח החתך של העצב המדיאני הצטמצם ב-11% בלבד.
המשתתפים במחקר לא דיווחו על השפעות שליליות מההליך. יתרונות נוספים של הטיפול בהידרודיסקציה הוא עלותו הנמוכה, היכולת לבצע אותו במרכזי טיפול קטנים וכטיפול חוזר, הדוחה את הצורך בניתוח או מבטל אותו לחלוטין.