מחקרים

תכשירים בוני עצם יעילים יותר במניעת שברים בהשוואה לביספוספונטים

נשים לאחר גיל המעבר שטופלו עם תכשירים בוני עצם נמצאו כבעלות סיכון נמוך יותר לשברים בהשוואה לאלו שטופלו עם ביספוספונטים

20.06.2023, 15:36
בריאות העצם (אילוסטרציה)
בריאות העצם (אילוסטרציה)

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'The BMJ', מטרת החוקרים הייתה לסקור את היעילות ההשוואתית של טיפולים כנגד דלדול עצם (אוסטאופורוזיס), כולל הטיפולים בוני העצם (אנאבוליים) אבלופרטייד ורומוסוזומאב, על הפחתת הסיכון לשברים בנשים לאחר גיל המעבר. כמו כן, החוקרים אפיינו את ההשפעה של טיפולים תרופתיים כנגד דלדול עצם על הסיכון לשברים לפי גורמי סיכון בסיסיים.

לצורך כך, החוקרים ערכו סקירה שיטתית, מטה-אנליזה רשתית ואנליזת מטה-רגרסיה של ניסויים קליניים אקראיים. החוקרים השתמשו במסדי הנתונים Medline,יEmbase ו-Cochrane Library על מנת לזהות ניסויים מבוקרים הקצאה אקראית (RCT: randomized controlled trials) שבדקו את ההשפעה של ביספוספונטים, דנוסומאב, selective estrogen receptor modulators, אגוניסטים לקולטנים להורמון יותרת התריס (פראתירואיד), ורומוסוזומאב לעומת אינבו או משוון (comparator) פעיל.

בסקירה נכללו RCTs שפורסמו בין ה-1 בינואר 1996 ל-24 בנובמבר 2021 ונערכו על נשים לאחר גיל המעבר, ממוצא שאינו אסייתי וללא הגבלה על גיל, אשר ההתערבויות שנערכו בחנו את איכות העצם בפרספקטיבה רחבה. התוצא הראשוני היה היארעות של שברים קליניים. התוצאים השניוניים כללו שברים בחוליות, שברים שאינם בחוליות, שברים בירך ושברים אוסטאופורוטיים גדולים, תמותה מכל סיבה, תופעות לוואי ותופעות לוואי קרדיווסקולריות חמורות.

בקריטריוני ההכללה של החוקרים עמדו 69 ניסויים בסך הכל (למעלה מ- 80,000 מטופלות). בנוגע לשברים קליניים, סינתזה של התוצאות הראתה אפקט מגן בעקבות טיפול עם ביספוספונטים, אגוניסטים לקולטנים להורמון יותרת התריס ורומוסוזומאב, בהשוואה לאינבו. בהשוואה לאגוניסטים לקולטנים להורמון יותרת התריס, ביספוספונטים היו פחות יעילים בהפחתת שיעור השברים הקליניים (יחס הסיכויים 1.49, רווח בר-סמך של 95% 1.12 עד 2.00). בהשוואה לאגוניסטים לרצפטורים להורמון יותרת התריס ורומוסוזומאב, דנוסומאב הראתה יעילות פחותה יותר בהפחתת השברים הקליניים (יחס הסיכויים 1.85, 1.18 עד 2.92 עם דנוסומאב לעומת אגוניסטים לקולטן הורמון יותרת התריס וכן 1.56, 1.02 עד 2.39 עם דנוסומאב לעומת רומוסוזומאב).

בהשוואה לאינבו, כלל הטיפולים נמצאו כבעלי השפעה על היארעות של שברים בחוליות. בהשוואות הטיפול הפעיל נמצא כי דנוסומאב, אגוניסטים לקולטנים להורמון יותרת התריס ורומוסוזומאב היו יעילים יותר מביספוספונטים פומיים במניעת שברים בחוליות. ההשפעה של כלל הטיפולים לא השתנתה כתלות במדדי הסיכון הבסיסיים, למעט שימוש בתכשירים המעכבים פירוק עצם (antiresorptive) שהראו הפחתה גדולה יותר של שיעור השברים הקליניים בהשוואה לאינבו עם העלייה בגיל הממוצע (מספר המחקרים=17; β=0.98, רווח בר-סמך של 95% 0.96 עד 0.99). מבחינת בטיחות, לא נצפו תוצאים מזיקים. החוקרים מציינים כי הוודאות בהערכות ההשפעה הייתה בינונית עד נמוכה עבור כלל התוצאים המבודדים, וזאת בעיקר בשל מגבלות בדיווח, מה שמצביע באופן נומינלי על סיכון רציני להטיה ולחוסר דיוק.

לסיכום, ממצאי החוקרים הצביעו על כך שבנשים לאחר גיל המעבר קיימת תועלת בעקבות הטיפול עם תכשירים שונים כנגד דלדול עצם. מגוון הטיפולים שנבדקו סייעו בהפחתת שיעור השברים הקליניים והשברים בחוליות. עוד נמצא כי טיפולים בוני עצם היו יעילים יותר מביספוספונטים במניעת שברים קליניים ושברים בחוליות, וזאת ללא קשר ל- risk indicators בבסיס. החוקרים מציינים כי האנליזה אותה ערכו אינה מספקת ראיות קליניות התומכות בהגבלת השימוש בטיפולים בוני עצם לחולים הנמצאים כבעלי סיכון גבוה מאוד לשברים.

מקור:

Händel M N, Cardoso I, von Bülow C, Rohde J F, Ussing A, Nielsen S M et al. Fracture risk reduction and safety by osteoporosis treatment compared with placebo or active comparator in postmenopausal women: systematic review, network meta-analysis, and meta-regression analysis of randomised clinical trials BMJ 2023; 381 :e068033 doi:10.1136/bmj-2021-068033

נושאים קשורים:  מחקרים,  דלדול עצם,  בניית עצם,  גיל המעבר,  ביספוספונטים
תגובות