מקרה פציעה חריג ב"הדסה": הראש התנתק כמעט לגמרי מבסיס הצוואר

הוריו של סולימן חסן בן ה-12 מבקעת הירדן, לא תיארו לעצמם שהרכיבה השגרתית על אופניו בקרבת ביתו תסתיים באופן דרמטי שכזה. הנער שרק יצא להתאוורר כמדי יום בטיול על אופניו, עבר תאונת דרכים ונפגע באורח קשה מאוד. ניתוח החירום שעבר בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים הציל את חייו.

לאחר שפגעה בו מכונית בעוצמה חזקה, חסן פונה ליחידת הטראומה ב"הדסה עין כרם" במסוק, כאשר היה ברור לכוחות ההצלה באזור כי חייו נמצאים בסכנה עקב פציעתו האנושה והפגיעה בחיבור שבין הראש לצוואר.

ד"ר אוהד עינב, רופא מומחה מהמחלקה האורתופדית, שניתח אותו יחד עם ד"ר זיו אסא, מספר: "הפגיעה המשמעותית והעיקרית ממנה סבל הנער היתה שבר בחיבור בין הראש לצוואר יחד עם קרע של כל הרצועות ובנוסף, פציעה שטחית בבטן. עקב הפציעה הקשה, הראש התנתק כמעט לגמרי מבסיס הצוואר. לאחר בדיקה מעמיקה של מצבו החלטנו לבצע ניתוח שבמהלכו חיברנו את הראש לצוואר". לדבריו, זהו מקרה נדיר ויוצא דופן עם סיכויים של 50% תמותה

לדברי ד"ר עינב, אורתופד מנתח עמוד שדרה עם התמחויות-על בעמוד שדרה ניווני, טראומה של עמוד שדרה וניתוחי עמוד שדרה מורכבים, המונח המקצועי לפריקת הראש מהצוואר הוא Bilateral Atlanto Occipital Joint Dislocation, כלומר פריקת בסיס הגולגולת מחוליה C1. הפציעה נדירה במבוגרים, כאשר בילדים ובמתבגרים היא נדירה אף יותר. על פי מאמר סקירה משנת 2021, באוכלוסיית הילדים והמתבגרים הפציעה הנ"ל גורמת ל-55% תמותה במהלך החבלה, הפינוי, הטיפול בחדרי המיון, הניתוח עצמו וההחלמה.

ד"ר עינב מציג מאמר סקירה נוסף משנת 2003 שביצע מעבר על מאגר החולים עם פציעות עמוד השדרה אשר טופלו בבית החולים לילדים בפילדלפיה ולפיו, מתוך 2,066 ילדים עם פציעות עמוד שדרה אשר טופלו בין השנים 1983-2003, רק 16 סבלו מפציעתOccipital Joint Dislocation, כלומר, מדובר בפציעה נדירה מאוד בילדים.

"במאמרים אחרונים", אומר ד"ר עינב, "קיימת הערכה כי סיכויי ילדים לשרוד הינם גדולים יותר מאשר מבוגרים. במקרה שלנו מדובר בנער ולא בילד ואין מספיק מידע בנושא זה כיום לאור אחוז הפציעות המועט מאוד".

עד כמה הניתוח מסוכן?

"פגיעה כזו גורמת לחוסר יציבות בין הראש לצוואר. תנועה שאינה נכונה עם לחץ על חוט השדרה באזור זה, אשר שולט על הנשימה והלב בהשכבה לניתוח, ההחזרה למקום ואו הניתוח עצמו – כל אלה עלולים להוביל לתוצאה עגומה ופטאלית".

כיצד התנהל הניתוח? 

"נלחמנו על חיי הנער. צוות גדול של חדר הניתוח ובכללו אחי חדר הניתוח, מרדימים ולאחריו צוות טיפול נמרץ והמחלקה הכירורגית, לקח בו חלק. ההליך עצמו היה מסובך מאוד וארך מספר שעות, כאשר בחדר הניתוח השתמשנו בפלטות וקיבועים חדישים במקום הפגוע. בוצע קיבוע של הראש לצוואר על ידי קידוח ברגים בגולגולת וחיבור הראש לצוואר עם ברגים ומוטות ייעודיים לאחר החזרת הראש למקומו.

"לשמחתנו, הניתוח עבר בהצלחה גדולה והצלנו את חיי הנער. הוא שוחרר לביתו עם קיבוע צווארי וכמובן תחת מעקב וטיפול רפואי מסור של צוות בית החולים ושלי. התוצאה של ילד ללא חוסרים נוירולוגיים, עומד, הולך ומתפקד בסוף מהלך ארוך כזה היא לא עניין של מה בכך" .

האם מבוצעים ניתוחים דומים בעולם והאם ביצעת ניתוח דומה בעבר?

"כן, ביצעתי מספר ניתוחים כאלה במרכז טראומה בטורונטו במבוגרים, אך לחלוטין זה אינו ניתוח שכיח ובטח שלא בילדים או מתבגרים. יש צורך בידע וניסיון קודם".

ד"ר עינב מסכם: "שילוב הידע, שיתוף הפעולה ביני ובין מנהל היחידה ד"ר שרודר, הוכיח את עצמו - מגיע גם לו קרדיט בנושא למרות שלא השתתף פעיל בניתוח. בדיוק בגלל המקרים האלו בחרתי בהתמחות על בטראומה. האפשרות שלנו להציל את הילד בזכות הידע והטכנולוגיה הכי חדשנית בחדר הניתוח מסבה סיפוק עצום".