הטיפול בדלקת פרקים בתר-חבלתית (PTA: post-traumatic arthritis) באמצעות ארתרופלסטיה מלאה של הברך (TKA: Total knee arthroplasty) מציב אתגרים רבים וסיכון גבוה יותר לסיבוכים בהשוואה ל-TKA שנעשה לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית (OA: osteoarthritis).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'The Journal of Arthroplasty', מטרת החוקרים הייתה להשוות בין OA ו-PTA כאינדיקציות ל-TKA מבחינת שרידות השתלים, הסיבות לרוויזיה, ומדדי התוצא בדיווח המטופל.
לצורך כך, החוקרים אספו מה-Dutch Arthroplasty Register (Landelijke Registratie Orthopedische Interventies) את כל המקרים אשר עברו TKAs ראשוני בין השנים 2007 ל-2020 לצורך טיפול ב-PTA או OA. במסגרת המחקר נכללו בסך הכל 3,897 TKAs עבור PTA (מעקב חציוני 4.6 שנים; טווח בין-רבעוני: 2.2, 7.3) ו-255,259 TKAs על רקע OA (מעקב חציוני 4.7 שנים; טווח בין-רבעוני 2.2, 7.6). בשתי הקבוצות בוצעו בסך הכל 10,480 הליכי רוויזיה (238 ב-PTA של הברך, 10,242 ב-OA של הברך). החוקרים ערכו אנליזות על שכיחות התחלואה הנלוות לפני הניתוח, שכיחותם של סיבוכים לאחר הניתוח, ועל הסיבות לרוויזיה. בנוסף, החוקרים חישבו את שיעורי השרידות של השתלים.
מתוצאות החוקרים עולה כי שיעורי הרוויזיה היו נמוכים יותר באופן מובהק בקרב קבוצת ה-OA, בשתי נקודות הזמן של המעקב (5 ו-10 שנים). הסבירות לרוויזיה בחולים שנותחו על רקע PTA הייתה גבוהה יותר לעומת המקרים שנותחו בשל OA (יחס הסיכונים: 1.16 [רווח בר-סמך של 95%; 1.02 עד 1.33], P = .03). הסיבה השכיחה ביותר לרוויזיה בקבוצת ה-PTA הייתה חוסר יציבות וארתרופיברוזיס, ובקבוצת ה-OA הסיבה השכיחה ביותר הייתה כאב בפיקה (patellar pain).
לסיכום, תוצאות החוקרים מדגימות כי חולים שעברו TKA על רקע PTA נמצאים בסיכון מוגבר להזדקק לרוויזיה, בהשוואה לאלו שנותחו על רקע OA. אי יציבות וארתרופיברוזיס היו הסיבות הנפוצות ביותר לרוויזיה בקרב קבוצת ה-PTA, והסיבה השכיחה ביותר לרוויזיה בקבוצת ה-OA הייתה כאב בפיקה, שלא נמצאה כגורם שכיח לרוויזיה בקבוצת ה-PTA.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
