"לא ייתכן שבארבעה מתוך 11 חדרי צנתור מוח בישראל אין מיגון, ולמרות שיש יכולת לבצע צנתור מוח בשבץ מוח אקוטי באותם בתי החולים, לא ניתן יהיה להציל חיים או למנוע נכות בשל העדר מיגון". כך אומר פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח של בית החולים שערי צדק ויו"ר החברה הישראלית לשבץ מוח.
עוד בעניין דומה
הדיון במיגון חדרי צנתור מוח החל לאחר שבמרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע לא הותר לבצע את הפעולה בשל היעדר מיגון בחדר הייעודי לכך. ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) פנתה בשבוע שעבר לשר הבריאות אוריאל בוסו וקראה לתעדף מיגון חדרי צנתור מוח בבתי החולים.
היארעות אירוע מוח בישראל עומדת בממוצע על אירוע אחד מדי חצי שעה, ובממוצע מדובר בכ-20,000 אירועים בשנה.
"בתקופת הטילים הממושכת בראשית המלחמה, בכל מרחב הדרום, מאשקלון דרומה, לא היתה יכולת לצנתר בהוראה של פיקוד העורף שלא לעשות כן בחדרים בלתי ממוגנים. גם חדרי צנתור מוח בבתי החולים איכילוב, בילינסון ופוריה אינם ממוגנים", מסביר פרופ' בורנשטיין.
"בפועל, אי יכולת להוציא קריש גדול שסותם כלי דם ולא מאפשר לרקמת המוח לקבל חמצן גורמת למוות הרקמה. ניתוח כזה מציל חיים וזה הוכח במחקרים קליניים משנת 2015 צנתור מוח במצב של שבץ אקוטי מציל חיים ומונע נכות. המצב הוא שלמרות שיש לבית החולים יכולת לבצע את הפעולה ויש מצנתר, אי אפשר לבצע אותה בגלל שהמרחב אינו ממוגן".
בורנשטיין מציין כי אמנם חדר צנתור המוח ב"ברזילי" נמצא בבניין החדש והוא ממוגן, "אולם לא תמיד יש שם מצנתר". לדבריו, "לא הגיוני שיש פוטנציאל להציל חיים אבל לא ניתן לעשות כך במצבים של שבץ אקוטי שבהם חובה לעשות את הניתוח במהירות האפשרית ומקסימום עד שמונה שעות מההתרחשות".
לגבי העברת המטופל לאזור ממוגן, אומר בורנשטיין כי "העברות לבתי חולים אחרים כרוכות באיבוד זמן. בכל דקה שלא מחזירים את זרימת הדם, קרי חמצן לרקמת המוח, מתים שני מיליונים נוירונים (תאי עצב) והמשמעות היא הפרעה תפקודית קשה תלוית מיקום. העובדה שאין חדר צנתורים פעיל היא קריטית".
פרופ' בורנשטיין מסכם: "יש הקצאה למיגון, וכל מה שאנו מבקשים הוא שההקצאה לא תדלג על חדרי הצנתורים אלא תציב אותם בתיעדוף עליון".
בתגובה לפניית דוקטורס אונלי נמסר ממשרד הבריאות כי "כל חדרי הניתוח לצנתורי מוח ממוגנים".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
