ישראל במלחמה

סד ייעודי נבנה בטכניון עבור ניצולת טבח השבעה באוקטובר

הסד, שתוכנן ויוצר בהתאמה אישית על סמך סריקה תלת מימדית של רגל הפצועה, מאפשר תנועה של מפרקי הברך והירך ומונע מהן להתנוון במהלך תקופת השיקום

הסד הייחודי על רגל הפצועה. צילום: חן גלילי, דוברות הטכניון

סד ייעודי שפותח בטכניון בחיפה עבור פצועה מהטבח בכפר עזה החזיר לה את היכולת ללכת. הסד, המייתר את הצורך ביציקת גבס, העשוי בחלקו משלדת אלומיניום קלת משקל, תוכנן ויוצר בהתאמה אישית על סמך סריקה תלת מימדית של רגל הפצועה.

מדובר בסד שמאפשר שיקום יכולות ניידות תוך תרגול הליכה בתבנית טבעית וסימטרית, זאת תוך מניעה של העמסה של החלק התחתון של הרגל. בטכניון ובבית לוינשטיין עובדים על פיתוח הסד שיסייע לפצועים ולחולים בסוכרת לשקם את היכולת ללכת.

הסד המותאם אישית נוצר הודות לקשר רב שנים בין ד"ר דנה סולב מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון לבין ד"ר אמיר חיים מהמרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית. שניהם עשו את הדוקטורט בטכניון בהנחייתו של פרופ' אלון וולף, כיום דיקן הפקולטה להנדסת מכונות.

בבוקר השבעה באוקטובר התעוררו בני הזוג נטע פורטל וסנטיאגו פרס בדירת הצעירים שלהם בכפר עזה. אף ששניהם הסתגרו בממ"ד, הקליעים חדרו דרך הדלת ופצעו אותם. כשסנטיאגו הבחין ברימון שהושלך על דלת הממ"ד, הוא דחף את נטע החוצה מהחלון וקפץ בעקבותיה. בעודם נסים מהדירה הם ספגו ירי נוסף ממחבלים אך הצליחו להימלט מהם ולהסתתר מתחת לאחד המבנים בקיבוץ.

סנטיאגו נפגע מקליע בגב ונטע ספגה שבעה קליעים בגפיים. הם הצליחו לשרוד, פצועים במסתור, עד שחולצו על ידי ואביה של נטע, קצין המשטרה, ניצב משנה שמעון פורטל.

"הסד למעשה מעביר את הכוחות אל האזור הבריא ברגל. כך הוא מאפשר העמסה ללא גרימת כאב ובהמשך יאפשר שיקום תוך העמסה מדודה והדרגתית של החלק הפגוע בהתאם למצב הקליני", הסבירה ד"ר סולב. לדבריה, "הסד מאפשר הליכה ונשיאת משקל לגף התחתון תוך מעקף החלק הפגוע שלא נחשף למאמצים. בזמן ההליכה עם הסד, מפרקי הברך והירך יכולים לנוע ולתפקד כרגיל וזה מונע מהם להתנוון, מה שחשוב במיוחד כשמדובר בתהליך שיקום ארוך".

ד"ר סולב מוסיפה כי "בימי שלום, הפציעה של נטע אינה שכיחה, אך לצערנו בחודשים האחרונים אנחנו נתקלים במקרים נוספים של חיילים עם פציעות דומות. לעתים זה מסתיים בקטיעה של הרגל, אך במקרים רבים הרופאים מנסים להציל את כף הרגל והקרסול בניתוחים מורכבים, והסד יוכל לשפר את יעילות השיקום הארוך.

ד"ר אמיר חיים, נטע פורטל וד"ר דנה סולב. צילום: חן גלילי, דוברות הטכניון

"בנוסף, אנו מאמינים שהסד יוכל לסייע גם לחולי סוכרת רבים שאינם יכולים ללכת בשל פצעי לחץ וכיבים בכף הרגל. צוות המעבדה שלי, הכולל סטודנטים ומהנדסים, ממשיך לעבוד על פיתוח הסד ושיפורו ולחקור את השפעתו על ההליכה. במקביל אנו מתכננים ניסויים קליניים בשיתוף המרכז הרפואי לוינשטיין ומקווים שבעתיד הלא רחוק נראה אנשים רבים חוזרים ללכת בזכות הסד החדשני".

המעבדה בראשותה של ד"ר דנה סולב, חברת סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, עוסקת בממשקים ביומכניים – פיתוח אביזרים רפואיים המתחברים לגוף, פרוטזות וסדים, תוך שימוש בסריקות תלת ממדיות, דימות רפואי וסימולציות ממוחשבות.

ד"ר אמיר חיים הוא מנהל היחידה לשיקום ביומכני, יו"ר רשות המחקר ורופא בכיר במחלקה לשיקום אורתופדי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

נושאים קשורים:  פציעות גפיים,  סד,  הטכניון,  ישראל במלחמה,  חדשות,  בית לוינשטיין,  ד"ר אמיר חיים,  ד"ר דנה סולב,  שיקום
תגובות