הטיפול בפצועי המלחמה: מחסור חמור ברופאי שיקום במשרד הביטחון

המחסור החמור ברופאי שיקום במשרד הביטחון מעמיד בסכנה את הטיפול באלפי פצועי מלחמה חדשים. בדיון חירום שהתקיים אתמול (ג') בוועדה לביקורת המדינה בכנסת בנושא שיקום הלומי הקרב במלחמה התברר כי רק 27 רופאים משרתים יותר מ-11 אלף פצועים חדשים שזקוקים לשיקום, תקנים אינם מאוישים והשכר הנמוך של הרופאים במשרד הביטחון מקשה על גיוס רופאים מיומנים.

הדיון תקיים בעקבות דו"ח מבקר המדינה בנושא רפורמת "נפש אחת" מינואר האחרון על הטיפול של משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון, שבו נחשף שוב החוסר הקיים במערך הטיפול בפצועים. דו"ח המבקר הראה כי 34% מהתקנים שאושרו כתוספת לאגף השיקום לצורך שיפור השירות לנכי צה"ל לא אוישו. מדובר ב-32 מתוך 95 תקנים.

לדברי ליאת גטרמן, סגנית מנהלת אגף השיקום, "מתחילת המלחמה אנחנו במתיחת יתר מתמדת כדי לתת מענה הולם ל-11,970 פצועים חדשים. מדובר בפצועים מורכבים מאוד שזקוקים לרופאים מהשורה הראשונה".

במהלך הדיון התברר כי ההסכם הקיבוצי הקיים אינו מספק מענה משמעותי לגיוס כוח אדם רפואי מיומן לאגף השיקום בעת שהמערכת קורסת תחת העומס חסר התקדים של פצועי המלחמה. בארגון נכי צה"ל האשימו את משרד האוצר ואמרו כי הוא מנסה לסגור את אגף השיקום ולהעביר את הטיפול לקופות החולים.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, אמר: "אני לא מבין ואני לא מקבל את המצב הזה - 11,000 נכים חדשים ואתם עדיין מתנגדים? 27 רופאים מטפלים ב-11,000 פצועים? זה בלתי נתפס!". הוא דרש מהאוצר התחייבות ברורה להשוות בהסכם הקיבוצי את שכרם של 27 הרופאים שעובדים במשרד הביטחון לשכר המקובל. "הבן שלי נמצא עכשיו מנותק קשר בלבנון, ואני צריך לשבת כאן ולדון בשאלה מי יטפל בו ובצוות שלו אם חלילה ייפצעו? זה בלתי נתפס! לא ייתכן שאלה שצריכים לקבל את הטיפול הטוב ביותר, אלה ששומרים עלינו יום ולילה, צריכים לחכות ולהתחנן", אמר.

יו"ר הסתדרות הרופאים, פרופ' ציון חגי, הדגיש כי בעיית שכר רופאי משרד הביטחון נמשכת שנים, כאשר הרף נמוך באופן משמעותי כבר עשרות שנים. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר איגוד רופאי המדינה, ציין כי נעשים מאמצים לשיפור המצב. "המטרה מעולם לא היתה להשאיר את רופאי אגף השיקום מחוץ למערכת. היה רצון להשוות את שכרם לרופאי הביטוח הלאומי", אמר פדלמן. אנחנו מזהים את הצורך בשכר תחרותי. כעת הם יקבלו תוספת משמעותית של 'חרבות ברזל' בסך 6,000 שקל, בדומה לרופאי שיקום בבתי החולים. התמונה הרחבה מראה פער בשכר בין קופות החולים לבתי החולים. אנחנו מנסים לשפר את המצב הזה בהדרגה".

רפי כהן צמח, ממלא מקום יו"ר ארגון נכי צה"ל, ציין כי "היו מספר רופאים שניהלו איתם משא ומתן להצטרף לאגף השיקום, אך כולם נסוגו בגלל תנאי השכר המבישים". לדבריו, המצב עלול להידרדר לכאוס מוחלט ב-2025.

נציגת האוצר, ענבל רואי, השיבה לטענות ואמרה כי "השכר אינו חזות הכל. בעולם הרפואה תמיד יהיו הצעות גדולות יותר, ולכן לא ניתן להתחייב לשכר שימנע הצעות מתחרות. רופאי אגף השיקום אינם מרוויחים פחות מעמיתיהם במקומות אחרים", טענה רואי והוסיפה כי בקופת חולים כללית למשל, 50% מרכיבי השכר של הרופאים מגיעים מעבודה נוספת.

עו"ד אייל בן שושן, היועץ המשפטי של ארגון נכי צה"ל, אמר בתגובה כי "בדיון הראשון הצהירו שאפשר לשלם את שכר הרופאים ושאין בעיה תקציבית. אנחנו מתנגדים בחומה בצורה לכך שהאוצר ינהל את הליכי השיקום. אגף השיקום צריך לנהל את זה והאוצר אסור לו להתערב בהליכים. האוצר מחזיק את אגף השיקום והפצועים כ'שבויים' בתהליכי התייעלות".

המצב הקשה משפיע ישירות על המטופלים. אבי אבוטבול, אב לשני ילדים נכי צה"ל, סיפר בכאב על בנו שהחליף שלושה פסיכולוגים: "עד שהלום קרב יוצר קשר עם המטפל שלו, פתאום הוא עוזב. רופאים בני 80 יושבים בוועדות".

הוועדה לביקורת המדינה הודיעה כי תמשיך לעקוב אחרי הנושא ותדרוש תשובות ברורות בדיון המשך שיתקיים בשבוע הבא.