הקשיבו למטופלים: האם לעבור או לדחות ניתוח בעמוד השדרה?

ממצאים חדשים מראים כי המצב הקליני של חולים עם היצרות בעמוד השדרה המותני משקף את החלטתם האישית לעבור או לדחות ניתוח בעמוד השדרה. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons.

כאבי גב תחתון הם אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם, המשפיעות על מיליוני אנשים וגורמות לאובדן ימי עבודה ולירידה באיכות החיים. במחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב ביקשו החוקרים לשאול מה משפיע על החלטתם של המטופלים ביחס לניתוח במצב של היצרות תעלת השדרה.

כאמור, ממצאי המחקר מצביעים על כך שהחלטה אם לעבור ניתוח לטיפול במצב הניווני או להמתין שהמצב ישתפר אינה רק עניין רפואי, אלא גם אישי ותפקודי ולעתים המטופלים יודעים הכי טוב להעריך את מצבם.

המחקר נערך בהובלת החוג לפיזיותרפיה, בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב, במסגרת עבודת הדוקטורט של ד"ר אביחי סורוקה ובהנחייתו של פרופ' יוסף משהראוי, בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק ומנתחי עמוד שדרה בכירים בארץ.

צוות החוקרים הבינלאומי עקב אחרי 108 מטופלים עם היצרות בעמוד השדרה המותני, שלגביהם הוחלט על ידי ועדה רפואית כי לאור מצבם עליהם לעבור ניתוח גב תחתון. מתוכם 77 (70%) בחרו לעבור ניתוח ו-31 (30%) העדיפו לחכות ולראות אם מצבם ישתפר באופן ספונטני.

החוקרים ביצעו הערכה של שתי הקבוצות בתחילת המחקר ולאחר שלושה חודשים, עם מעקב נוסף באמצעות דיווח עצמי לאחר שישה ו-12 חודשים. במסגרת המחקר נבדקו מדדים שונים כולל מרחק הליכה במסדרון, מספר חזרות של קימה וישיבה מכיסא, כוח אחיזה ומדדי כאב ומוגבלות שונים.

בתחילת המחקר, קבוצת המנותחים דיווחה על כאב רב יותר ברגליים ותוצאות תפקודיות נמוכות יותר במספר מבחנים. לאחר שלושה חודשים, שתי הקבוצות הראו שיפור במוגבלות, אך קבוצת המנותחים הציגה ירידה משמעותית יותר במדד המוגבלות של אוסווסטרי ושיפור מתמשך בכאבי הרגליים בהערכות הבאות.

הקבוצה שבחרה להמתין ולא לעבור ניתוח הלכה באופן קבוע יותר זמן בהשוואה לקבוצה שעברה ניתוח. ההבדל הממוצע בין שתי הקבוצות היה 123.5 דקות, כלומר קבוצת ההמתנה הלכה בממוצע כשעתיים יותר מקבוצת המנותחים.

פרופ' יוסף משהראוי מסביר: "הממצאים הראו כי המטופלים שבחרו לא לעבור ניתוח היו בעלי כושר תפקודי טוב יותר: הם הלכו יותר דקות בשבוע, דיווחו על פחות כאבי רגליים והצליחו לבצע בדיקות פיזיות בצורה טובה יותר. לעומתם, אלה שבחרו בניתוח סבלו מכאבים חזקים יותר וקשיים משמעותיים בתנועה, מה שכנראה השפיע על החלטתם לעבור את ההליך הכירורגי.

"כמו כן, למרבה ההפתעה, גילינו כעבור שנה כי בקרב המטופלים שלא עברו את הניתוח חלה ירידה משמעותית בכאבים, בעיקר ברגליים והם דיווחו על שיפור כללי באיכות חייהם, אפילו יותר מאשר המטופלים שעברו את הניתוח. במקביל, המחקר הראה שהניתוח אכן מצליח בטווח הקצר ומידת הכאבים המקרינים לרגליים תפחת ככל שנשב פחות ונהיה יותר פעילים".

החוקרים מעריכים שאין תשובה חד משמעית לגבי ההחלטה הנכונה וכי זו צריכה להתבסס על מצב רפואי אישי, תוצאות בדיקות תפקודיות והעדפות המטופל.

פרופ' משהראוי מסכם: "כדי לקבל החלטה מושכלת, כדאי לשלב בין בדיקות אובייקטיביות כמו בדיקות הליכה וכוח שרירים לבין תחושות המטופל. המחקר שלנו הראה עד כמה חשוב להקשיב למטופלים ולהתחשב גם בתחושותיהם האישיות. כאמור, החלטה על ניתוח היא לא רק עניין רפואי, אלא גם אישי ותפקודי והממצאים שלנו יכולים לעזור לרופאים ולמטופלים להגיע להחלטות טובות יותר המבוססות על נתונים ברורים".