כשאנו ניגשים לנושא אובדן כושר עבודה (אכ"ע), אנו צריכים קודם כל להבין את מהות הכיסוי וכמה אחריות ומורכבות הוא טומן בתוכו.
לפני זה, קצת היסטוריה: עד שנת 2018 (המעבר לפוליסה "האחידה"), חברות הביטוח היו מתירניות למדי בכל הנוגע לכיסוי למנתחים. כל נושא הגדרת העיסוק בפוליסות אכ"ע לא היו בעייתיות, בעיקר בכל הנוגע "לצווארון לבן".
בעבר היו 2 סוגים עיקרים של פוליסות אכ"ע:
- פוליסה סטנדרטית של הגדרת עיסוק, שכללה תקופת המתנה של 90 יום, כיסוי חלקי החל מ-25% וביטול קיזוז מול ביטוח לאומי.
- סוכנויות ענק שהתמחו בקהילת הרופאים ש"בנו" מוצר מיוחד שכלל "נספח "הטבות שלא "ישב" על המדף של חברות הביטוח, כמו: קיצור תקופת המתנה ל- 14 יום עקב תאונה ומחלה (ולא 90 יום), כיסוי לקליניקה פרטית שהפסיקה לעבוד, כולל פיצוי מוגדל של 10 אלפים שקלים נוספים למשך שנה, כיסוי להידבקות באיידס והפטיטיס C, והטבה מאוד מרחיקת לכת לפיה אם רופא מנתח איבד את היכולת לנתח, הוא יקבל השלמת הכנסה באופן ישיר לירידה בהכנסות, גם אם המשיך לעבוד.
אם רופא היה תובע במקביל את קרן הפנסיה על קצבת נכות, חברת הביטוח לא הייתה יכולה לקזז מול הפיצוי שהיה מקבל מהפוליסה האישית, עד 75% מהברוטו הכולל שלו.
אולם כיום "כללי המשחק" השתנו לחלוטין. 90% מחברות הביטוח לא מעוניינות בכלל לבטח רופאים מנתחים עם כיסוי "עיסוקי" למנתחים. בנוסף, ניתן לקבל כיסוי עיסוקי לרופא כללי ולא "לידי המנתח" - דבר מהותי ביותר לרופא כירורג, שהשקיע את חייו להיות רופא ושעיקר הכנסותיו נובע מהשימוש הישיר בידיים שלו. רופא כזה לא בנה את הקריירה שלו ממתן ייעוציים, חוות דעת, או כדי לעבוד במחלקות השונות בבתי החולים.
למה הדבר דומה? רופא מנתח שלא מקבל הגדרת "עיסוק" בפוליסה S/A זה הגיוני בדיוק כמו שחקן כדורגל שעולה למגרש ללא כיסוי ביטוחי לרגליים שלו. הרופאים הללו כלל לא מודעים לכך שאינם מוגנים מספיק, ולמידת החשיפה שלהם.
אחת הבעיות הנפוצות כיום בעולם הרפואה הינה היעדר כיסוי "עיסוקי" דרך קרן הפנסיה, שחסר לכל אחד ואחת מהרופאים, אם זה דרך בתי החולים שהם עובדים או ההפרשות העצמאיות שהם עושים לפנסיה.
אף חברת ביטוח כיום לא מעניקה כיסוי "עיסוקי" לרופאים בקרן פנסיה, ואם רופא מעוניין להוסיף כיסוי שכזה, הוא צריך לבדוק מול הקרן המבטחת האם יש אפשרות לרכוש הגדרת "עיסוק" לרופא מנתח. רופאים בכירים רבים שאלו אותי לאורך השנים: איך בדיוק יודעים מה הצורך הביטוחי וכמה שכר צריך לבטח? במיוחד כשיש הכנסות מרובות מכמה גורמים שונים. כדי לענות על זה נדרשת ההבנה שכל רופא הוא עולם אישי ומיוחד וכל רופא חייב שיתאימו לו "חליפה אישית" ונכונה בהתאם לאופי העבודה שלו.
רוב הרופאים בישראל נמצאים תחת קטגוריה של "מעמד משולב" מול רשויות המס ולכן צריך לבצע את ההתאמות הנדרשות.
בד"כ לרופא שכיר – יש כיסוי אכ"ע על 50% מהברוטו הכולל, מכיוון ש-70% משכר הברוטו מכוסה תחת קרן פנסיה "מקיפה" ו"משלימה" ו-30% הנותרים שהם "כונניות" ,"תורניות " ו"ססיות" אינם מכוסים תחת כיסוי ביטוחי, אלא רק לעניין הפרשת תגמולים בקופ"ג קלאסית.
כאשר אנו לוקחים 25% מהשכר שמבוטח לפנסיה שלא מכוסה ועוד 30% הנותרים, אנחנו מקבלים את ה-50% הכולל שלא מכוסה. לשכר הלא מבוטח אנו צריכים להוסיף 100% מההכנסות העצמאיות אם אין הפרשה סוציאלית.
מרבית הרופאים כלל לא מודעים לעובדה שהביטוח הזה מוכר במס באופן מלא לצורכי מס תחת "ניכוי". כלומר, רופא בכיר שמרוויח מעל ל-38,000 ₪ ברוטו, נמצא במדרגת מס שולי של 48% ולכן המשמעות היא שהוא מקבל החזר של 50% מחברת הביטוח בסוף השנה לאחר שהוא מקבל את אישור המס השנתי.
רוב משרדי רו"ח לא טורחים כלל לציין זאת בפני הרופאים כשהם מגישים עבורם את דו"ח השומה השנתי. כתוצאה מזה, הלקוחות הרופאים שלהם מפסידים עשרות אלפי שקלים החזר ממס הכנסה ללא ידיעתם.
תפקיד סוכן הביטוח הפנסיוני ליידע בכך את הרופא ולהעביר לו באופן אוטומטי כל שנה את אישור המס השנתי, ובמקביל גם לרו"ח שלו, על מנת למקסם את החזר המס לרופא ולדאוג לשקט הנפשי שלו.
לסיכום: לא במקרה רוב סוכני הביטוח בישראל לא מתעסקים במוצר זה, הוא טומן בחובו המון עבודה מקדימה ואחריות עצומה. אין מה לעשות, אי אפשר לבנות מוצר אכ"ע למנתחים בלי להכיר את העולם שלהם 24/7.
הכותב הינו מנהל סוכנות medico המתמחה בקהילת הרופאים, שכירים ועצמאיים כאחד, ומספקת פתרונות מקצועיים וייחודיים בעולמות הפנסיוניים, הפיננסיים והביטוחיים המותאמים לצרכיו של הרופא כבר כ-20 שנה. הסוכנות מספקת מעטפת מלאה מרגע סיום לימודי הרפואה ועד לפרישתו של הרופא, ומטפלת כיום במעל 10,000 רופאות ורופאים.
להיכרות, ניתן לפנות אלינו במייל: [email protected] או בטלפון: 08-6669663
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
