איבופרופן

ההשפעה של שילוב פרצטמול ואיבופרופן על השימוש במורפין לאחר ניתוח מפרק ירך

בקרב מטופלים שעוברים ניתוח ירך בשיטה ארתרוסקופית, נטילה של פרצטמול ואיבופרופן הורידה באופן משמעותי את צריכת המורפין בהשוואה לנטילת פרצטמול בלבד ב-24 שעות הראשונות לאחר הניתוח

03.03.2019, 11:11
משככי כאבים (צילום: אילוסטרציה)

במחקר זה שאפו החוקרים לבדוק האם שימוש בפרצטמול בשילוב עם איבופרופן מוריד את הצורך במורפין בתר-ניתוחי לעומת בעת השימוש בכל אחת מהתרופות בנפרד במטופלים שעוברים ניתוח להחלפת מפרק ירך, והאם שימוש באיבופרופן מגדיל את שיעור היארעות תופעות הלוואי הרציניות.

המחקר אקראי, בסמיות, בביקורת של אינבו, נערך ב-4 קבוצות ב-6 בתי חולים בדנמרק עם 556 מטופלים שעברו ניתוח ירך (Total Hip Arthroplasty) ושהיו תחת מעקב למשך 90 ימים בין דצמבר 2015 לבין אוקטובר 2017. תאריך המעקב האחרון היה ב-1 בינואר 2018. המטופלים הוקצו באקראי לקבל פרצטמול במינון של 1,000 מ"ג ואיבופרופן במינון של 400 מ"ג (136 משתתפים, קבוצת PCM + IBU) פרצטמול ואינבו (142 משתתפים, קבוצת PCM), איבופרופן ואינבו (141 משתתפים, קבוצת IBU) או פרצטמול ואיבופרופן במינון חלקי של 500 ו-200 מ"ג, בהתאמה (140 מטופלים, HS-PCM + IBU). התרופות ניתנו כל 6 שעות למשך 24 שעות לאחר הניתוח, החל משעה טרם הניתוח.

למחקר היו שני תוצאים עיקריים – השוואת צריכת המורפיום ב-24 השעות הראשונות שלאחר הניתוח בעזרת משככי כאבים שניתנו על פי דרישה בכל אחת מארבע הקבוצות (לאחר תקנון סף, p<0.0042 נחשב משמעותי; הבדל קליני שנחשב משמעותי – 10 מ"ג מורפיום) ואחוז המטופלים עם תופעת לוואי רצינית אחת או יותר במשך 90 יום (p<0.025 ייחשב בעל משמעות קלינית)

מתוך 599 המטופלים שעברו הקצאה אקראית (גיל ממוצע 67 שנים, 277 [50%] נשים), 556 (99.5%) סיימו את המחקר ונכללו בניתוח הנתונים. הצריכה החציונית ל-24 שעות עמדה על 20 מ"ג (רווח בר-סמך 99.6%: 0-148) בקבוצת PCM+IBU,י36 מ"ג (רווח בר-סמך 99.6%: 0-166) בקבוצת PCM,י26 מ"ג (רווח בר-סמך 99.6%: 2-139) בקבוצת IBU ו-28 מ"ג (רווח בר-סמך 99.6%: 2-145) בקבוצת HS-PCM + IBU. ההבדל החציוני בצריכת המורפין בין קבוצת PCM + IBU  לבין קבוצת PCM עמד על 16 מ"ג (רווח בר סמך 99.6%: 6.5-24, p<0.001). ההבדל החציוני בצריכת המורפין בין קבוצת PCM + IBU לבין קבוצת IBU עמד על 6 מ"ג (רווח בר סמך 99.6%: -2 – 16, p=0.002). ההבדל החציוני בצריכת המורפין בין קבוצת PCM לבין קבוצת HS-PCM + IBU עמד על 8 מ"ג (רווח בר סמך 99.6%: -1 – 14, p=0.001).

ההבדל בצריכה לא היה משמעותי באופן סטטיסטי בהשוואה בין קבוצת PCM+IBU לבין קבוצת HS-PCB+IBUי(8 מ"ג, רווח בר-סמך 99.6%: -2 – 16,p=0.005) או בהשוואה בין קבוצת PCM לקבוצת IBUי(10 מ"ג, רווח בר-סמך 99.6%: -2 – 16,p=0.004). לאחר תקנון מדדים והשוואה בין שני התוצאים העיקריים. לא היה הבדל משמעותי בין קבוצת IBU לבין קבוצת HS-PCM+IBUי(2 מ"ג, רווח בר-סמך 99.6%: -10-7, p=0.81). שיעור המטופלים עם תופעות הלוואי הרציניות בקבוצות בהם נטלו IBU עמד על 15%, ובקבוצה שבה נטלו רק PCM עמד על 11%. הסיכון היחסי לתופעות לוואי רציניות עמד על 1.44 (רווח בר-סמך 97.5%: 0.79-2.64, p=0.18)

מקור: 

Thybo K.H et al (2019). JAMA. 2019;321(6):562-571.;

נושאים קשורים:  איבופרופן,  פרצטמול,  מורפיום,  מחקר אקראי,  אינבו,  ניתוח,  מחקרים
תגובות