חדשות

מחקר: רבע מהכדורגלנים שאובחנו עם פציעות סחוס לא יחזרו לכושר

במחקר, בהובלת הרופא הישראלי ד"ר ניב מרום מהמרכז הרפואי "מאיר" ובשיתוף פעולה עם פיפ"א, נמצאו הבדלים מהותיים באופן הטיפול בפציעות

במרכז, שחקן הכדורגל הספרדי לואיס גרסיה. שורשים מגירוש ספרד. צילום: פיפ"א

על רקע אליפות אירופה בכדורגל המתקיימת בימים אלו פרסם כתב העת הרפואי Cartilage ממצאי מחקר שהוביל והוא גם המחבר הראשון של הדו"ח, ד"ר ניב מרום מהמרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא המשמש מרכז מלווה רפואי רשמי של הספורטאים האולימפיים בישראל. חלק מהצוות הרפואי של בית החולים אף עומד להצטרף למשלחת הגדולה של ישראל שתופיע בחודש הבא באולימפיאדת טוקיו.

המחקר החדש ציין, ד"ר מרום, הוא פרי שיתוף פעולה ייחודי עם פיפ"א. מצאנו בו שפציעות סחוס בברך אצל כדורגלנים הן פציעות טורדניות ומאתגרות מבחינה טיפולית אלא שלגביהן קיימות העדפות לטיפולים שונים ברחבי העולם. ד"ר מרום הוא אורתופד-ספורט מנתח ורופא בכיר ביחידה לפגיעות ספורט במחלקה האורתופדית במרכז רפואי מאיר.

בתמונה ד"ר ניב מרום: צילום רמי זרנגר

"עד 25% משחקני הכדורגל ברמות השונות שאובחנו עם פציעות סחוסיות לא ישובו לרמת המשחק שקדמה לפציעתם. מאפיינים של הספורטאי והפציעה יכתיבו את הטיפול האופטימלי לפציעות אלה. הסחוס המפרקי, הסביר, הוא רקמה חלקה עם מאפיינים ייחודיים העוטפת את עצמות המפרקים השונים ואחראית על הפחתת החיכוך בין העצמות; לפיזור העומסים ולספיגת זעזועים.

"פציעות סחוס' במיוחד במפרקים נושאי משקל כמו הברך, הן פציעות מאתגרות בכל מטופל ובמיוחד בקרב ספורטאים. בעשורים האחרונים חלה התפתחות לא פחות ממדהימה בכל הנוגע לטיפולים השונים לפגיעות סחוס – הן הטיפולים הלא-ניתוחיים הכוללים בעיקר הזרקות – והן הניתוחיים. מטרת המחקר הייתה למפות מאפיינים של פגיעות סחוס בברך בכדורגלנים ולדווח על טיפולים מועדפים ברחבי העולם".

ואלו הם ממצאי המחקר העיקריים:

  • הסיבה השכיחה ביותר לפציעה הייתה טראומה/חבלה.
  • האזור בברך עם השכיחות הגבוהה ביותר של פגיעות היה החלק הפנימי של עצם הירך המרוחקת.
  • מחצית מהפציעות טופלו באופן לא ניתוחי ומחצית מהן באופן ניתוחי. הטיפולים הלא ניתוחיים השכיחים הם פיזיותרפיה והזרקות לברך.
  • הטיפולים הניתוחיים השכיחים: גירוי לשד העצם (Microfracture/Bone Marrow Stimulation) והטרייה (ניקוי) של הפגיעה הסחוסית.
  • הטיפולים הניתוחיים לתיקון או השתלת סחוס היו פחות שכיחים עם העדפה לפרוצדורות שונות במרכזים שונים בעולם.
  • 80% מהספורטאים שטופלו בטיפולים הלא ניתוחיים שבו לשחק כעבור זמן חציוני של 11 שבועות.
  • 75% מהספורטאים שטופלו בטיפולים הניתוחיים חזרו לשחק לאחר זמן חציוני של 28 שבועות – ולרוב היו פציעות חמורות יותר.

"ממצאי המחקר משקפים היטב את הבעייתיות הרבה שבניהול פציעות סחוסיות בברך ומראים הבדלים באופן הניהול והטיפול בפציעות אלה שקיימים בין מרכזים שונים בעולם – ועד כמה חשוב תהליך האבחון והטיפול אצל רופאים-מנתחים עם ההכשרה הראויה שגם יהיו מעודכנים בספרות המקצועית ובשיטות הניתוחיות החדישות, כדי לבסס את החלטותיהם על מידע מוכח, אמין ועדכני".

נושאים קשורים:  חדשות,  פציעות ספורט,  סחוס,  ד"ר ניב מרום,  פיפ"א
תגובות